שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תנס ליהודי אחד מתלמסאן

שאלה קעא: שאלת ראובן מכר לשני אחים והם שותפין במלאכתן קצת סחורו' הצריכים לאומנתם לזמן קצוב ובהגיע הזמן תבע חובו מהם ופייסו אותו עד שימתין להם ושימכור להם סחורו' אחרו' הצריכו' לאומנותם ג"כ ושימתין להם ויפרעוהו מב' החובו' יחד בהגיע הזמן והסחורו' הראשונו' מסר ביד האח הקטן במעמד האח הקטן והסחורו' האחרונו' מסר ביד האח הקטן במעמד האח הגדול ועכשיו הוא תובע חובו אל האח הקטן כי הגדול הוא במקום שאינו יכול לתובעו ובית האח הגדול ביד הקטן והקטן אינו רוצה לפרעו הודיענו הדין בזה:

תשובה: דין פשוט בזה הוא שהקטן חייב לפרוע כל החוב בין חלקו ובין חלק אחיו הגדול ודבר זה מפורש בירושלמי (שבועות ס"ה ה"א) דגרסינן התם וכחש בעמיתו פרט למכחש לאחד מן השותפי' פרט למכחש בעדים ובשטר א"ר יוסי הדא אמרי שנים שלוו כאחד אע"ג דלא כותבין ערבאין ואחראין זה לזה וכתב זה הירושלמי בפסק הלכה הרי"ף ז"ל בשבועו' פרק שבועת הפקדון ומינה לנדון הזה שכיון שלקח האחד מהם במעמד חבירו סחורה שהיא לצורך אומנוחם שהשני הוא ערב לו ויכול התובע לתבוע לכל אחד מהם כל החוב וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפירוש בפרק כ"ה מהלכו' מלוה ולוה וז"ל שנים שלוו בשטר אחד או שלקחו מקח אחד וכן השותפים שלוה א' מהם או שלקח א' מהן לשותפו' הרי הן ערבאין זה לזה אע"פ שלא פי' עכ"ל וכ"כ בספר חו"מ בדיני השותפו' (סי' ע"ז) מתשובת הרא"ש ז"ל ודבר זה פשוט הוא אלא שיש לדקדק חיובו של השותף האחד לענין הלכה מאי זה צד הוא אם מצד שליחו' או מצד ערבות שלפי הנרא' מדברי רש"י ז"ל בפי' בפ' המפקיד (ל"ד ע"ב) נראה ששני שותפים ששאלו אין חל על אחד מהם חיוב אלא בחצי והכי מוכח בגמרא דילן התם. ולכאור' נראה קשיא מאי דאמרי' בגמ' דמערבאי בהא מילתא וכדכתיבנא. ותירץ הרמב"ן ז"ל דלא קשיא מידי בודאי חיובא דשותף שני לית' אלא מתורת ערבו' וכל כמה דמשכח נכסי לשותפיה אחרינא לית עליה חיובא אלא על פלגא דמטי לי' ובהא איירי בפ' המפקיד אבל ודאי אי לא מצי לאפרועיה משותף האחד חוזר על שותף שני בדין ערב וכדמוכח האי ירושלמי ואף לדבריו ז"ל לא נפקא לן מידי לענין מעשה בנדון הזה שכיון שאין האחד והוא במקום שאינו יכול לתובעו יכול לתבוע חובו מאחיו הקטן וכ"ש שלדברי הרמב"ם ז"ל בפרק הנזכר בכל שני ערבים יכול לתבוע למי שירצה תחלה ואע"פ שהרמב"ן ז"ל חולק עליו בזה בחדושיו בפרק המפקיד הרא"ש ז"ל הסכים עם הרמב"ם ז"ל שיכול לתבוע לכל אחד מהם אע"פ שיש לכל אחד כדי החוב: