שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קסט
ענין קסט:
וששאלת הא דעבד מברך לרבו באיזה עבד אמרו אם עבד עברי או עבד כנעני הדבר פשוט דבעבד כנעני מיירי יהי' יליד בית או מקנת כסף דבעבד עברי הרי הוא כשאר ישראל אלא שמותר בשפחה כנענית ומאי גריעותיה בענין חיוב מצות לאדכוריה בהדי נשי' ובכל מקום שמזכירין עבדי' בהדי נשי' בעבד כנעני שמל וטבל לשם עבדות מיירי שהוא חייב במצות שהנשי' חייבו' כדילפינן בפ"ק דחגיגה (ד' ע"א) בג"ש דלה לה כתי' הכא וכתב לה ספר כריתות וכתיב התם או חופשה לא נתן לה כדאית' התם וכבר שאלו הראשוני' ז"ל אמאי אבעיא לי' לרבינא בנשי' אי מחייבי בברכת המזון מדאוריי' או מדרבנן טפי מבעבדי' וניחא להו דודאי בה"מ מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ופשיטא דעבדי' חייבין כנשים כשאר מ"ע שלא הזמן גרמא אלא דמיבעי' לי' בנשים משום דכתיב על הארץ הטוב' אשר נתן לך ונשים אין להם חלק בארץ ואין קושי' מבנות צלפחד שחלק אביהן הוא שנטלו כ"כ רש"י ז"ל וא"ת מהאי טעמא ליפטרו גרי' ועבדי' שהרי לא נטלו חלק בארץ ותירצו בזה דשאני גרים ועבדים דזכרים הם ושם זכרים נטלו חלק בארץ כן תירצו בזה ואני כתבתי בפי' ההלכו' שלי שאפשר שהגרי' חייבין מטעם זה אבל בעיא דרבינא כי היכי דאיתה בנשים הכי נמי איתה בעבדי' אלא דנקט נשים וה"ה בעבדי' שהרי שוים הם בחיוב מצות: