שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/סט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן סט[עריכה]
שאלה סט: עוד שאלת זה שנהגו לחתוך הבשר דק דק ונותנין אותו בקדר' מבלי מים אחר מליחה והדחה ומבשלין אותו בתנור וקורין אותו שו"י קד"ר בלשון קדר כלומר צלי קדר אם הוא מותר או אסור. וגם זם שנהגו למלאות בביצי' בין עור ובשר לעופות ומבשלים אות' בקדרה אתה תמה היאך פשט היתר זה שנרא' לך שהוא אסור מלשון הרמ"בם ז"ל שכתב ז"ל עופות שהניחן שלמים ומיל' חללן בשר וביצים ובשלן אסורות שהרי דם יוצא לתוכן ואע"פ שמלחן יפה ואפי' הי' הבשר שבתוכן מבושל או שלוק או צלוי ואם צלאן הרי אלו מותרין אע"פ שהבשר בתוכן חי ואפי' פיהם למעלה עכ"ל. ונראה לך לחלק בין המנהג לדבריו שהוא לא אסר אלא כשמלא חללן והמנהג אינו אלא למלאות בין עור ובשר וגם נרא' לך כי הרשב"א ז"ל הוא מתיר הכל וגם הוקש' לך ענין הבשר שטופלין אותו בבצק שקורין פנא"דא היאך הוא מותר:
תשובה: נ"ל שהביאך לכל אלו הספקות שורש אחד והוא מ"ש הרמב"ם ז"ל בפרק ששי מהלכות מאכלות אסורות ז"ל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה כיצד הוא עושה מדיח הבשר תחלה ואח"כ מולחו יפה יפה ומניחו במלחו כדי הלוך מיל ואח"כ מדיחו יפה יפה עד שיצאו המים זכים ומשליכו מיד לתוך המים רותחין אבל לא לפושרין כדי שיתלבן מיד ולא יצא דם עכ"ל. ולפי סברא זו ודאי אותו צלי קדר שכן הו' נקרא בלשון רבותינו בפ"ק דמגלה (ז' ע"ב) ובפ' כל שעה (מ"א ע"ב) ובירושלמי פ' כיצד צולין הוא אסור שהרי אין נותנין הבשר אחר מליחה והדחה לתוך המים רותחין וכן הבשר הטופלין בבצק כשהוא חי אין מלבנין אותו ברותחין וא"כ אסור הוא. אבל איני יודע מה יש לך להסתפק בעופות שמלא אותם בביצים בין עור ובשר שכיון שהעופות אחר מליחה והדחה מלאו אותם באותו מילוי של ביצים וגם נתנו אותם לתוך יורה רותחת מה חשש יש בדבר זה. וגם לשון הרמ"בם ז"ל איני יכול להולמו ולכוונו יפה וכבר השיגו עליו הרא"בד ז"ל והרמ"ך ז"ל וכל האחרונים ז"ל בין בענין הלבון בין בענין המילוי ולשון הגמ' בפ' כיצד צולין (ע"ד ע"א) כן הוא אמר רבא מוליתא שריא א"ל אביי הא בלעא דמא אמר לי' כבולעו כך פולטו והלכת' מולייתא שרי. ואפי' פומא לעיל והביא זה הרי"ף ז"ל בפ' גיד הנשה ודוק' לצלי כעין הפסח שהיו נותנין לתוכו בני מעיו אבל לקדרה לא ופירשוה הראשונים ז"ל בשממלא הבהמה או העוף בבשר שלא נמלח ומש"ה לצלי מותר שכשם שהבשר בולע מהמוליית' הדם שהוא פולט כך הוא פולטו עם פליטת דם עצמו אבל לקדרה אסור שכיון שבשר המולייתא לא נמלח הרי הוא פולט דם ונבלע בבשר ואסור ולפי פי' זה מולייתא שאנו נוהגין אין איסור בדבר שהרי מולחין הבשר ומדיחין אותו ואח"כ מחתכין אותו ומערבין בו ביצים ותבלין וממלאין בו העוף והבהמה ואפי' בתוך החלל מותר וכן הכרכשא שממלאין מהטחול אחר שנמלחה מותרת וכ"כ הרשב"א ז"ל כמו שכתבתי אבל הרמ"בם ז"ל נראה שאינו מפרשה כן שאלו הי' מפרש' כן למה אסר בקדרה אם הבשר שבתוכו מבושל או שלוק או צלי דודאי בהיתר נתבשל אחר מליחה והדחה דלאו ברשיעי עסקינן וכיון שכן אמאי אסור. ונראה שהוא מפרש אותו כשמלחו בשר המולייתא ואפ"ה בקדרה אסור ולא מפני המוליית' שהרי אפי' נתבשלה המוליית' הוא אסור אלא שהוא סובר שצריך למלוח הבשר מב' צדדין וא"כ צריך לפתוח העוף או הבהמה כדי שימלח מהצד שבפני' להפליט הדם שבאותו צד וכשהוא ממלא אות' הוא מניחם שלמים דאי אפשר למולחם מב' צדדין ומ"ה אסרן וזהו שאמר עופות שהניחן שלמים וכו' וה"ה דבלא מולייתא אסירי אלא דאורח' דמילת' נקט שאין דרך להניחן שלמים אלא משום מוליית' ולפי דבריו הא דאמר אביי הא בלעא דמא הוא לומר שהמוליית' בולעת דם מהבהמה והעוף מהצד הפנימי שלא נמלח ונשאר בו דמו ואף לפי דבריו ז"ל אם מילא בין עור ובשר בביצי' או בבשר שיצא מידי דמו מותר שהרי א"צ למלוח שם ויפה כוונת במה שחלקת בזה לפי סברא זו וכן הכרכשא הי' אפשר לומר דמותרת לפי דעתו ז"ל לפי שאין מחזיקין דם בבני מעים וכמ"ש הוא ז"ל אלא שלפי מה שאמר הרשב"א ז"ל שצריך למלוח אותו מצד חוץ שמפני השומן שיש שם צריך מליחה אין הכרכשה מותרת אלא אם מלאו אותה מהצד הפנימי שאין שם שומן אבל אם מלאו אותה מצד השומן ומלחוה מצד הפנימי אינה מותרת. כל זה לדעת הרמב"ם ז"ל שמצריך מליחה מב' צדדין ובקדרה אבל לצלי מוליתא שריא דלצלי לא בעי מליחה כדעת האחרונים ז"ל ואפי' לדבריו ז"ל שהצריך מליחה לצלי מליחה כל דהו סגי ומ"ש הרב ז"ל שבצלי מותרין אע"פ שהבשר שבתוכן חי ה"ה אפילו לא נמלח כלל אלא שהוא אזיל לטעמי' שלצלי צריך מליחה ומ"מ נקט האי לישנא לאשמועינן דאע"ג דמליח' בעי לבון ברותחין לא בעי בקדר' זה נ"ל לפי דבריו ז"ל. אבל מ"מ לא הסכימו עמו בשלשה דברי' האחד במ"ש שאחר מליחה צריך לבון במים רותחין שכיון שעמד במלחו שיעור מליח' שוב אין חוששין לפליטת דם ואפילו ראינו שפולט משקה אדום אינו דם אלא ציר בעלמ' וכן הורה רש"י ז"ל לבתו וכן הסכימו האחרוני' ז"ל ולפ"ז צלי קדר מותר ורז"ל היו אוכלין אותו ושמו מוכיח עליו שהוא עושה כעין זה שאנו עושין היום. והשני במה שהצריך מליחה לצלי וכן נרא' דעת רש"י ז"ל וגם דעת הרא"בד ז"ל אבל הגאונים ז"ל וכן דעת הרמ"בן ז"ל והאחרוני' ז"ל שא"צ מליחה לצלי שהרי האש יפליטנו כל דם שיש בו ודבריהם נראין דלא שאין להאריך וכן נהגו. והשלישי במה שהצריך מליחה משני צדדין ואפי' בדיעבד אוסר כמו שנראה מדבריו כמו שפירשתי דודאי לכתחלה צריך מליח' מב' צדדין וכדמוכח במנחות בפרק הקומץ רבה (כ"א ע"א) דאמרינן התם גבי מליחת קרבן כיצד הוא עושה מולחו והופכו מולחו ומעלה ואמר אביי וכן לקדרה אבל מ"מ אם לא מלחו אלא מצד אחד אינו נאסר בכך שהרי חתיכה גסה שבגסות סגי לה מליח' מב' צדדין ואע"פ שהיא עבה יותר מהרב' חתיכו' דקות וכיון שבמליחת שני צדדין סגי לחתיכה גסה איך נאסור חתיכ' דקה אם לא נמלחה אלא מצד אחד וכן דעת הרשב"א והר"ן ז"ל ודבריהם נכונים בטעם הן. ולפ"ז כל אלו המוליאות שאנו נוהגין וכן נמי הפנא"דיש והוא הבשר שטופלין אותו בבצק הן מותרות שכיון שנמלח בשר המולייאתא כראוי הוא מותר בין בצלי בין בקדר' ואפי' מילא חללן ולא נמלחו העופות מצד פנים כיון שנמלחו מצד חוץ כהלכתן: