שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/ס
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ס[עריכה]
ענין ס: כתוב בקונדריס בתשובה הראשונה ולכן בנדון זה מוציאין מן הנפקד ומגבין לאשה בין לכתובה בין לאשה בין למזונות ע"כ. לפי דבריו היה צ"ל שהיא צריכה להראות כתובתה קוד' שיגבו לה כתובתה וגם קודם שיפסקו לה מזונות וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ח מה' אישות אע"פ שהרב בעל העטור ז"ל כתב שא"צ למזונות משום דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום אלא שדברי הרמב"ם ז"ל יותר נכונים. אבל א"ל כיון שהבעל הודה לה בשעת מיתתו בכתובתה שאינה צריכה להראות כתובת' אבל אין זה ברור דשמא אחר מיתתו נפרעה מכתובתה וכגון זה טוענין ליורש וכמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי"ב מה' אישות אבל מ"מ אין הדין להגבותה כתובתה ומזונות אפי' כשתוציא כתובתה דין נכון לפי דעתי לפי שהיא בחזק' עכו"ם מפני השמד וקיי"ל בפ' השולח (ל"ד ע"ב) דאין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה וזו א"א להשביעה בב"ד ולא חוץ לב"ד ולא להדירה שהרי חשודה היא על כל התורה כלה וכיון שאינה נשבעת אינה נוטל'. ואע"פ שהבעל הודה לה בכתובתה וצוה שינתנו לה מנכסיו מאה ליטרה בשביל כתובת' ושאר זכיותיה אפ"ה אינה נוטלת אלא בשבועה דלא עדיפא האי הודאה מנאמנות שכתב לה נדר ושבועה אין לי עליך ואפ"ה יורשין משביעין אותה אם נעשית אפוטרופא אחר שמת בעלה כדאיתא בפ' הכותב (פ"ו ע"ב) וזו כיון שנעשית אפוטרופ' כמו שנראה משטר הצואה ונשארו כל נכסי בעלה ברשותה אינה נפרעת מן היורשין אלא בשבועה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' שלוחין ושותפין ואפי' מזונות אין לה שגם למזונו' אלמנה אנו צריכין שתשבע תחלה כדעת הרמב"ם ז"ל בפי"ח מה' אישות ואף לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דאלמנה למזוני לא בעיא שבועה בתחלה. יודה שצריך שתהיה האלמנה נאמנת על השבועה כשנשביע אותה בסוף מיהת בעיא וזאת לאו בת שבועה היא כלל ומ"ה אינה נזונית ואפי' לדברי בעל העטור ז"ל דלמזונות לא בעיא לאפוקי כתובה אפ"ה כל שתפסה ממון היורשין אחר מיתת בעלה אינה נזונית עד שתשבע וכ"כ בספר אבן העזר ונתבאר זה: