שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏‏‏‏‏‏

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן מח[עריכה]

שאלה מח:

ומה ששאלת מהו כמך שכ' הרמב"ם ז"ל בהלכו' מאכלות אסורו' נראה שהוא כותח וכן הוא נקרא בלשון תלמוד כדאמר' בפ' כל הבשר (קי"ב ע"א) ההוא בר יונה דנפל לכדא דכמכא ובפ' אין מעמידין (ל"ה ע"ב) אי דבעי ליה לכמכא והוא נעשה מפת ומחלב ומלח כדאי' בפ' אלו עוברין (מ"ג ע"א) ולפ"ז הוא אסור בפסח משום חמץ ואסור לאוכלו עם בשר משום בשר בחלב והוא מסמא את העינים מפני המלח כמ"ש בפ' אלו עוברין (מ"ב ע"א).

(הג"ה נ"ל שזהו אל מו"ר הראב"ש זצ"ל):

וששאלת מהו לשון אמתלא שבהל' אישות. לשון תלמוד הוא (כתובות כ"ב ע"א) ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ופירושו ראיה ומשל וטעם וטענה שמראין שכן הוא האמת.