שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏‏‏‏‏‏

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן מז[עריכה]

שאלה מז:

עוד שאלת יורש שאמר לאלמנה תני לי כמסת ידך ואני אפטור אותך משבועת האלמנה אם ראוי לעשות פשרה זו ביניהם ומהו ידירנה הנאה שכתב הרמב"ם ז"ל:

תשובה: הפשרה טובה היא בכ"מ ומשפט שיש עמו שלו' היא ומשפט שיש עמו צדקה והדיין אינו משובח אלא כשהוא עושה פשרה ומצוה לפתוח בפשרה. וגם היורש שבפדיון רוצה לפטור אותה משבועה תבא עליו ברכה שהרי מן הדין אין משביעין אות' מפני שעונש השבועה הוא חמור כדאיתא בפרק (הניזקין) [השולח ל"ה ע"א] וזה היורש שברצונו פוטר אותה יפה הוא עושה ואין לחוש לכלום בפשרה זו. ופי' ידירנה הנאה הוא שהיורש אומר לה איני משביעך אבל תאסרי עליך בנדר פירות פלו' אם נטלת כלום מכתובתך: