שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/כד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כד[עריכה]
שאלה כד:
עוד שאלתם ראובן הי' חייב לשמעון מנה בשטר ופרעו ותובע שטרו ושמעון אינו רוצה להחזירו אע"פ שמודה שפרעו וטענתו בזה שהוא מעכבו בידו שאם יתחייב לו ממקום אחר ויכפרנו בדין יתבענו באותו שטר ושאלתם אם חייבים ב"ד לכופו או לא:
תשובה: דבר ברור הוא שחייב להחזירו ללוה שהרי הנייר הוא של הלוה שהוא נותן שכר הסופר כדאיתא בפ' גט פשוט (קס"ז ע"ב) ואינו אלא משכון ביד המלוה וכיון שפרעו חייב להחזירו לו כשאר משכון דעלמא וכ"כ הרמב"ן ז"ל בפ' הכותב ובפרק הספינה ואפי' יתרצה הלוה להניחו אצל המלו' אסור משום ואל תשכן באהליך עולה כדאיתא בפ"ב דכתובו' (י"ט ע"ב) וכן דעת הרי"ף ז"ל דבין בשטר אמנה בין בשטר פרוע איכא משום ואל תשכן באהליך עולה. ומה שטען שמעון שהוא מעכבו שמא יתחייב לו ממקו' אחר ויכפרנו ויהי' בידו שטר זה לחזוק ולראיה עליו אינו טענה. כלל שאפי' יתחייב לו בודאי אין לו לתבעו באותו שטר דקי"ל שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שעבודו ואפי' לוה בו ביום וכ"ש אם לוה בו לאחר זמן שהרי יש בו פסול אחר שהוא מוקדם וקי"ל דשט"ח המוקדמין פסולין וכדאיתא בפרק קמא דב"מ (י"ז ע"א) וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ד מה' מלוה ולוה וכיון שמן הדין צריך להחזירו וגם אסור להשהותו אם נמנע מזה והיא משהה אותו בידו ראוי לנדותו אם לא יחזירו מפני שהוא עובר על לאו של דברי קבלה דואל תשכן באהליך עולה.