שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/יט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן יט
[עריכה]שאלה יט:
עוד שאלת מה ששנינו בריש עדויות (פ"א מ"ג) הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה וגו' עד והעידו משום שמעיה ואבטליון שג' לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו דבריה' וכתבת כי נראה לך שג' לוגין אלו אינן פוסלין אלא מקוה חסר והשאובין משלימין אותו אבל אם יהיו בו מ' סאה שלמי' אפי' הי' מעלה בכתף כל היו' אינן פוסלין. ובמשנת תרומות (פ"ה מ"ו) תרומ' שנפל' לפחות ממא' ונדמעו ונפל מן המדומע למקו' אחר ר' אליעזר אומר מדמע כתרומה ודאי וחכמי' אומרי' אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון וכתבת כי הרמב"ם ז"ל כ' בפי' המשנה וז"ל העקר אצלנו שג' לוגין מים שאובין פוסלין את המקו' ובתנאי שיהי' המקוה פחות ממ' סאה שהוא שעור המקוה ולא ישלים זה השיעור אלא באלו המי' שאובין והיו בין הכל מ' סאה שאם יהי' מקוה שלם אפי' מלא כל היו' בכדי' ושפך בו אינו נפסל וכבר התבאר זה במקומו וכשיהי' מקוה שיש בו ל"ח במשל ונפלו בו סאתים מים שאובין והיו בין הכל מ' סאה והוא שיעור מקוה המקוה פסול בלא ספק ואמנם לא נאמר שאלו המי' כלם חזרו במדרגת מים שאובין עד שאם נתמעטו ונשאר מהם ג' לוגין מים ואח"כ ירדו גשמי' אליו עד שנשל' שיעור מ' סאה שהוא מקוה שלם פסול אבל הוא לא יהי' פסול אלא אם נשאר שם מאלו המ' סאה סאתי' ומחצה שיש מהמי' השאובין ג' לוגין ואחר ירדו עליה' גשמי' לתשלום מ' סאה ואז יהיה פסול לפי שיש בו מחשבון מים שאובין ג' לוגין וזהו פי' לפי חשבון בזאת הכונה והבן זה לפי שכבר נאמר בזה מה שאין ראוי לשמעו ועוד יתבארו לך אלו העיקרי' ממס' מקואות. והלכה כחכמי' עכ"ל. וכתבת כי לפי פי' של הרמב"ם ז"ל שלשת לוגין מים שאובין אין פי' שהי' שלם עד שלא יחסרו מימיו אלא ג' לוגין והם ימלאו חסרונו וכשיהיו שאובין יפסלוהו אלא שאם נתרוקן המקוה מאותן מ' סאה אשר היו בו ל"ח סאין כשרי' ונפלו לתוכו סאתים שאובין ונשארו סאתי' וחצי ואחר ירדו גשמי' ונתמלא כל המקוה עד שיהיו בו מ' סאה עם אותם סאתים וחצי הנשארי' מן מ' סאה הראשונות אשר הי' בהם ג' לוגין לפי חשבון כי ג' מס' לוג שהם סאתים ומחצה הוא חלק אחד מכ' כשם שהם סאתי' לגבי מ' חלק אחד מכ' אז יהי' אותו מקוה פסול וראו לשפוך כל אותו המי' ולהריקן מן המקוה עכ"ל. ומה שכתבו בשם הרמב"ם ז"ל בפירש המשנה אני מצאתי נסחא אחרת שוה לנסחתך עד וכבר יתבאר זה במקומו אבל משם ואילך יש שינוי גדול וזאת היא הנסחא שמצאתי וז"ל וכשנפלו אלו הג' לוגין מד' וה' כלים אינן מצטרפין ואינו פוסלין את המקוה עד שיהיו מג' כלים או פחות וזה דעת יחיד והוא דחוי. וכן אמרו בגמ' תמורה (י"ב ע"ב) לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא אבל דעת חכמי' שהם מצטרפין ופוסלין כמו שיתבאר במקואות דהלכה כחכמי' בכל ענין ע"כ ובודאי שזאת הנסחא האחרונה היא המדוקדקת:
תשובה: שלשת לוגין מים שאובין שפוסלין את המקוה בין שנפלו בו בתחלה בין שנפלו בו בסוף כגון שיש בו מ' סאה פחות ג' לוגין ונפלו בו והשלימוהו פסול דתנן במס' מקואות (פ"ב מ"ד) ר' אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה וג' לוגין על פני מים וחכ"א בין בתחלה בין בסוף בג' לוגין וקי"ל כחכמי' דרבים נינהו ור"א מודה נמי בסוף ולא פליג אלא בתחלה ומחמיר לפסול אפי' ברביעית. ומה שלמדת מדברי הרמב"ם ז"ל שאין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא בתחילה טעית בדבריו. ובמטותא מינך לא תתלי בוקי סריקי ברב ז"ל שהוא למשל ולדוגמא פי' כן לפרש מהו אין מים שאובין פוסלין אלא לפי חשבון לא שיהא דעתו שאין פוסלין בסוף אלא בתחלה. והרי הרב ז"ל כ' בפרק ד' מה' מקואות ז"ל כיצד פוסלים המים שאובין את המקוה בג' לוגין שאם הי' במקוה פחות ממ' סאה ונפלו ג' לוגין והשלימוהו למ' סאה הרי הכל פסול. אבל מ"מ פירושו של הרב ז"ל בפי' משנה זו אינו נכון כלל שהרי בפ"ק דתמורה (שם) מייתי לה להאי מתני' ופי' בגמ' מאי לפי חשבון לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא דתניא ג' לוגין מים שאובין שנפלו לתוך המקוה בין בב' וג' כלים בין בד' וה' כלים פסלו את המקו'. יוסף בן חוני אומר בב' וג' כלים פסלו את המקוה בד' וה' כלים לא פסלו את המקוה פי' דבעי' שיבא לפחות לוג אחד מן הכלי ואותו שנפל ממנו פחות מלוג כמאן דליתיה דמי ומתני' הכי קאמר אין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון כלים דהיינו כלי אחד ללוג אבל כלי' יותר מג' שיהי' באחד מהם פחות מלוג אינן פוסלין. והרמב"ם ז"ל שפירשה כן בנסחא שכתבת הטעתו רישא דמתניתין דתנן אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון דודאי הנהו מתפרשי הכי שאם נתערבו במקו' אחד ואח"כ נפל מהתערובות במקו' אחר אינו אוסר אלא לפי חשבון האיסור שבו אבל במים שאובין אינו ענין. גם אחרי' פירשוה כפי' הרב ז"ל וראיתי להר"ן ז"ל שכ' שנתעלמה מהם הלכ' זו דבפרק קמא דתמור'. ויפה עשה הרמב"ם ז"ל שחזר ותקן כמו שנראה מנסחא שכתבתי וגם דינו של הרב ז"ל אינו נכון שלעול' הוא בפסולו עד שיצאו ממנו כל המים ולא ישארו בו אלא פחות מג' לוגין דהכי תנן בפרק ג' ממקואות בור שבחצר ונפלו בו ג' לוגין מים שאובין לעול' הוא בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד פי' שיצאו ממנו כשעור המי' שהיו בו מתחלה ועוד יותר מעט כדי למעט הג' לוגין שהיו בתוכו. וגם הרב ז"ל עצמו פסקה לזו בפ"ה מה' מקואות שהוא כ' שם מקוה שנפל לתוכו ג' לוגין מים שאובין ונפסל ואח"כ רבה עליו מים כשרי' עד שנמצאו הכשרי' מ' סאה הרי הוא עומד בפסולו עד שיצאו כל המים שהיו בו ויפחתו השאובין מג' לוגין כיצד מקוה שהיו בו כ' סאה מי גשמי' ונפל לתוכן סאה מים שאובין ואח"כ הרבה עליו מים כשרי' הרי הוא בפסולו עד שידע שיצאו ממנו כ' סאה שהיו שם וחמשת קבין ויותר מרביע קב ולא נשאר מהכל שנפסל חון מפחות מג' לוגין עכ"ל וכיון שאנו דנין מה שיצא אחר שנתן שם המים הכשרי' כאלו יצא קודם שנתנ' א"כ לא היו צריכין שיצא מלואו ועוד אלא לפי חשבון ואפי' נשארו ס"ג לוגין פחות מעט הי' כשר שהרי לפי חשבון סאה א' לעשרי' הם ס"ג לוגין. וא"ת שלא נחשוב היוצא אחר שנתן המים הכשרי' כאלו יצא קודם שנתנן א"כ אפי' נתן כל מימות שבעול' אינו כשר אחר שהיו בו ג' לוגין קוד' שירבו עליו מ' סאה מים כשרי'. על כן אני אומר שהרב ז"ל פי' משנה זו בילדותו וחבורו חבר בזקנתו וחזר בו וכ"ש אחר שמצאנו נסחאות מתחלפות בפירושו יש לדון כי היא האחרונה. וכן נרא' שהרי כ' בפי' המשנה בפ"ק דתמורה שאין הלכה כיוסף בן חוני ובחבורו פסק כמותו. וכן במשנה תרומות פי' כחכמי' כמו שכתבת וכן הוא בנוסחא שמצאת וחכמי' היינו יוסף בן חוני כדאמרי' בפ"ק דתמורה (שם) וז"ל חבור הרב ז"ל בפי' הנזכר מקוה שנפל בו ג' לוגין מ"ש מכלי אחד או מב' או מג' כלים מצטרפין והוא שיתחיל הב' עד שלא פסק האשון מארבע כלים אין מצטרפין עכ"ל והיינו כיוסף בן חוני וכן פיר' הרשב"א ז"ל ותמה על הרמב"ם ז"ל שכ' בפירוש המשנה שאין הלכ' כיוסף בן חוני והוא פסק כמותו וכן פי' הראב"ד ז"ל כיוסף בן חוני וגם הרמב"ם ז"ל חזר בו ופסק כמותו בחבורו וכמו שחזר בו מפסק שפי' בפירוש המשנה דתמורה חזר ג"כ מהפי' ההוא וגם מהדין הנמשך מהפירוש ההוא. ושמא מה שפי' דאין מים שאובין פוסלין אלא לפי חשבון הוא לפי אוקמתא אחת דמוקמינן לה בגמ' במס' תמורה אליבא דר' אליעזר בן יעקב דבעי רבייה והמשכה לפי אוקמתא זו אפשר לפרש המשנה בפירושו ומ"ש שדברי יוסף בן חוני הם דחויים בנסחא שכ' נראה שכ' בלא השגחה שהרי חכמים היינו יוסף בן חוני. ומ"ש שמקוה כשר אינו נפסל אפי' הי' ממלא בכתף כל היום ודאי כן הוא וכבר כתבתי כן בתשובה האחרת.