שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/טז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן טז[עריכה]
שאלה טז:
עוד שאלת מהו זה שאמרו בגמ' בפ"ק דשבת (ט"ו ע"א ע"ש ברש"י ד"ה שני) אין לך אומנות מנוולת בירושלים כגרדי ולא נתברר לך מפני מה הוא מנוול הגרדי ומצאת שרש"י ז"ל פי' שם לפי שאין מעמידין מלך ולא כ"ג ותמהת למה:
תשובה: דבר זה הוא מפורש בגמ' בפרק בתרא דקדושין (פ"ב ע"א) דאמרינן התם ת"ר כל שעסקו עם הנשים סורו רע כגון הצורפי' והסורקי' הנקרות הגרדי' הספרי' והכובסים והגרע והבלן והבורסקי אין מעמידין מהם לא מלך ולא כ"ג מאי טעמא לאו משום דפסולי אלא דזיל' אומנתייהו ונר' שבימי רז"ל היתה אומנות מנוולת מאד כדאמרינן בפ"ק דע"ז (י"ז ע"ב) אמאי קרו לך רבי רבן של טרסיים אני והוא גרדי כדאמרי' התם אייתו תרי קבירי חד דשתיא וחד דערבא ואמרי לי' הי דשתיא והי דערבא ונראה שמפני שהיא אומנות מנוולת היה משמיט את עצמו שלא היה עוסק בתורה שהרי גרדי הוא כלומר והיאך יעלה ע"ד שום אדם שהגרדי עוסק בתורה או שת"ח יהא גרדי ואמרינן בפרק אין מעמידין (כ"ו ע"א) האי גרדנ' דלא תבע שמתיה שתא בצירא משטה הזכירוהו בשם אומנותו לפי שהוא מנוול הרבה ובפרק קמא דיומא (כ' ע"ב) אמרו אבוב לחרי זמר לגרדאי לא קבלוה מיני' הזכירוהו באותו משל לגריעותא. ושמעתי כי יש מקומו' במלכו' צרפת שפוסלין לעדו' הגרדי אלא לבני אומנותו כי האומנות ההיא הוא מגוול אצל' הרב' לפי שכל עסקיהם הוא עם הנשים ואינו עוסק עמהם אלא קל שבקלים. אבל נ"ל כי הכל לפי המקומות שיש מקומות שאומנות הגרדי היא משובח' ואינו עוסק עם הנשים אלא עם האנשי' במקומות אלו ובאלו המקומות נר' שאינו אסור ללמד את בנו אותה אומנות כמו שהוא נראה מהגמ'. וגם בענין מינוי המלכו' לא הזכירו הרמב"ם ז"ל שהוא כ' בפ' א' מה' מלכים אין מעמידין לא מלך ולא כ"ג לא גרע ולא ספר ולא בלן ולא בורסקי הזכיר אלו שהם מנוולים בכ"מ שהאומנות בעצמה היא מנוולת ומלוכלכת והשמיט האחרים ראה הרב ז"ל במקומות אלו שהם אומניות משובחות וכתב לפי מקומו אע"פ שבתלמוד מזכירין אותם לגנאי וזה סיוע לדברי שהכל לפי המקומות ולישנא דגמרא דייק הכי דאמרי' א"ל אומנות מנוולת בירושלים דוק' בירושלים ולפי שירושלי' הוא מקום המלכים והכ"ג אמרו שאין מעמידין אותם הא בשאר מקומות אינן מנוולת ובירושלי' נמי אם ישתנה המנהג שם מעמידין כמו שנר' דעת הרב ז"ל שאין העקר בכל זה אלא שיהי' האדם מסולסל באומנותו שיבחר באומנו' נקייה מהגזל ומנבלות הפה ומהרהור עבירה ומהלכלוך כדי שימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. וכ' הרמב"ן ז"ל שזהו שאמרו (קדושין פ"ב ע"א). טוב שברופאי' לגיהנם לא מפני שיהא חשש אסור אמרו כן אלא לגנות דרכן של רופאים בפשיעות וזדונות שלהם אמרו כן כדרך שאמרו (שם) טוב שבטבחים שותפו של עמלק הא אלו נהג כשורה כ"ש שהוסיף זכות לעצמו שאומנותו אומנו' לסטים ולא למד ממעשיהם עכ"ל וכן בפ' (ע"פ קי"ג ע"א ע"ב) אמרו על רווק הדר בכרך שהקב"ה מכריז עליו בכל יום כגון רבי חנינא ור' אושעיא תרווייהו אושכפי הוו ויתבי בשוקא דזונות ועבדי להו מסאני לזונות ולא מדלו עינייהו לאסתכולי בהו ומומתייהו הכי בחייהון דרבנן קדישי דארעא דישראל ואף אנו נאמר לענין גרדי שלא הזכירוהו לגנות אלא מפני שאומנתו מרגילתו לדבר רע מפני שעסקו עם הנשים אבל אם בעל אותה אומנות הולך בדרך טובים כ"ש שראוי לכבדו ולשבחו אפי' במקומות שהאומנות ההיא היא מנוולת כירושלים והוסיף זכות והוד והדר לעצמו שאומנותו אומנות מרגלת בעלה לדרך רעה והוא הולך בדרך טובים וארחות צדיקים ישמור וכ"ש במקום שאין עסקו עם הנשים שאין ראוי להרחיקו מפני אומנותו והרי היא כשאר המלאכות המשובחות: