שו"ת מהרש"ל/סימן צז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה. מי שאכל דבר שחייב עליו ברכה אחרונה בור' נפשות רבות ושכח והלך להטיל מים ונזכר קודם שבא לברך על הקטנים אשר יצר איזה מהן קודם? אם נאמר ברכת נפשו' רבות קודם שהרי זמנה קודם, או נימא מאח' שלא בירך נפשו' רבות בזמנ'? א"כ מוטב לברך אשר יצר בזמנה ואח"כ לברך ברכת נפשו' רבות?

תשובה. ירא' שיקדים ברכת אשר יצר משום דק"ל בכל דוכת' תדיר ואינו תדיר תדיר קודם וברכת אשר יצר הוא תדיר משא"כ בברכ' אחרונה שיכול להיו' כמה ימים זולתו וכגון שלא אכל או שתה כי אם בתוך הסעוד' ועוד ברכ' אשר יצר אין לה שיעור כמו שכתב הרא"ש דכל פעם שנפתחו נקביו צריך לברך וברכ' אחרונה יש לה שיעור לפי דעת כל המחברים אלא שר"י היה מסתפק באיזה שיעור או בכזית או ברביעית וא"כ ברכה שאין לה שיעור קודמת במעלה וראויה להקדים. הנראה בעיני כתבתי: