שו"ת מהרש"ל/סימן צה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מה ששאלת ממני הנוגע בידיו לדלי שיש בו מים אי שרי ליטול ידיו אח"כ מאותן המים או לא:

תשובה הדבר הזה נפתח בגדול ואיך יסתיים בזנב שועל כמוני ומ"מ אחוה דעתי גם אני והטוב בעיניך עשה כת' מה"ר אי מה שסתם ידים פוסלי' המי' שע"ג יד הנטול' ולכאורה דבש שיפסלו המים שבכלי בנגיעתו לנטיל' ידים ולפי זה הא דכתב רמב"ם וסמ"ג ואש"רי דאם נתן מום לחבירו בחפניו אין עולה בנטילת ידים מפני שלא נטל מן הכלי משמע דווקא מטעם זה אין עולה הא מטעם דנגע בהו חבירו לא קפדינן וכן הא דכתבו מים שהנחתום מדיח בהן את ידיו כשרים כל הני נ"ל דאיירי בידים הנטולים אמנם מצאתי אח"כ בתוספות דמס' סוטה וז"ל ועל מנהג העולם שזורקין מן הכלי לידו אחת ואח"כ משפשף בחבירתה שפי' דמי כיון שמתחלה נטל מן הכלי כדתניא בתוספתא דמסכת ידים אבל הנותן מים לחבירו בחפניו ידיו טמאות שמתחלה לא נטל מן הכלי הא מתחלה נטל מן הכלי טהורו' והא דתניא במס' ידים נטל ידו אחת ושפשף בחברתה טמאה התם מיירי שאין מתכווין אלא ליטול ידו אחת ולכך שפשף בחברתה טמאה עכ"ל מלשון התו' הללו משמ' דסתם ידים אין פוסלים המים בנגיעתה כההיא דנותן מים בחפניו לא בעי לאוקמי בידים שנטל אותם אמנם נראה דדוחק הוא קצת מה שהן מחלקין בין מתכוין ליטול ידו אחת או ב' ואין לסמיך עליו לעניין שפשף בחברתה דהא כל הגאוני' דלעיל כתבו להדיא לאיסור אבל אם נגעו סתם ידים במים שבכלי המיקל להכשירו לנטילת ידים לא הפסיד דההוא דנחתום שהבאתי לעיל משמ' דלא איירי בידים שנטלו ואפ"ה כשרי' ושפיר יש לחלק בין פסול טומאת המים שעל הידים בשעת נטילה מבטומאת המים שבכלי לצורך נטילה דבקל נטמאו או על הידים בשעת נטילה ולכך שפשף בחברתה טמאה ע"כ ואומר אני אף שהגאון מפקפק בדבר וקצת נוטה להחמיר אלא שכתב והמיקל לא הפסיד לא אבין מה נדנוד טומאה שייך במים דהא מיד שנגע כהן ראוי הוא להטהר מטומאתו לולי גזירת הכתוב דבעינן כח גברא ואוקמי רבנן נטילת ידים כעין קידוש דאוריית' דבעינן כח גברא אבל להטמאות מן הידים פשיט' דלא לטמאו ועוד לרבנן דפסקי דלא בעינן כח גברא וה"נ יפסקו כוותייהו שמותר לטבול ידיו בתוך הכלי איך ימצאו ידיהם ורגליהם הלא מיד כשנגע ידיו במים נטמאו המים כהרף עין קודם שיגמור הנטילה ואיך תעלה הנטילה אלא ע"כ דלא נטמאו הידים אלא אדרבה מטהרין וה"ה אף לדידן נהי דלא קל כה"ג שיוצא ידי נטילה אבל בהאי סברא לא אשכחן דפליגי עלייהו ודוחק לחלק ולומר בשלמ' לה"ג דסברי דסברי דעלתה נטילה בכלי מה המים לא נטמאו אבל לדידן דלא עלתה נטיל' בכה"ג א"כ אחרינן דנטמאו ונאמר כל היכא דלא מטהרי המים לידים הם נטמאו זה אינו דהא מים חוץ לפרק ששם אינם מטהרים לפי' רש"י ואפ"ה לשם לא מקבלין טומא' אף שהם שניות חוץ לפרק אלמא דלא תלי טומאה במה שלא מטהרי' ק"ו בתים שראוין לטהר שלא יטמאו: