שו"ת מהרש"ל/סימן צ
הא לך סדר חליצה וקביעתו ועשיית המנעל אשר הועתק מחיבו' הגדול הנקרא ים של שלמה:
קביעת מקום: טוב לקבוע מקום החליצה בגובה של עיר במקום פרסום דהיינו בעזרה שלפני בית הכנסת או בבית המדרש בין מנחה למערב:
וקובעין מקום מערב כל החמשה ג' דיינים וב' הנוספים וראש הדיינים יאמר להם נקבע מקו' לחליצה וכשיגיעו לשם יסדר אות' איך ישבו ויאמר למחר נשב בזו לחלוץ וישבו מעט ואם החליצה ביום הראשון קובעין מקום בע"ש קודם ברכו: ואותם החמשה לא יהיו קרובים לא לייבם ולא יבמה ולא זה לזה ולא שום פסול בעולם חוץ מנשואי שתי בנות אחים או אמה ובתה דזהו פסול כה"ג בדיינים וכשר בשניים הנוספים בין זה לזה או עם הדיינים ושני בג' אפי' כה"ג דיינים כשרים וג' בראשון אפי' בהשנים לא ישב והג' יהיו יודעים ולומדין לכל הפחות שיודעי' להקרות לפניהם בטוב והשניים אפי' הן בני עמי הארץ אינו חשש: וגר אין ראוי להיות בשום חליצה אפי' בחליצת גרים בין לג' בין להצטרף לה' וסומא אפי' באחד מעיניו לא ישב באותם ג' אבל יכול לסדר הב"ד:
למחר כשבאין לחלוץ ישב ראש הדיין ויושיב אחד מימינו ואחד משמאלו ויושיב הב' הנוספים על ספסל אחד מן הצד להכיר' ושאר העם לא ישבו כלל א"ל שירחיקו הרבה מאותה החמשה ומנהג להושיב ספסל קטן ליבם וליבמה וישבו עליו והיבמה מנהג לכסו' פיה בצעיף כדי שלא תריק עד שיצוה לה הראש לרוק ואם יש לה אונס תבלענה בבגדה או תתהפך למקום אחר חוץ למקום ב"ד לשם תרוק:
ושואל ראש הדייני' מה אתם חפצים משיבין לחלוץ באנו ואז משיב הראש תעמדו וספרו טענותיכם לפנינו ואז עומדים ושואל ראש הדיינים להם ולכל העומדים אם יש ג' חדשים ממיתת הבעל ואין צריך עדות ברורה אלא בחזקה בעלמא וכן כה"ג אם היא אשתו של מת והוא אחיו:
ובדיקת היבם והיבמה אם הגיעו לפרקן תמצא בסימן כ"ד וכ"ה אבל מ"מ שואל ג"כ להם בפני כל אם הגיעו לי"ב שנים ויום אחד והוא לי"ג שנים ויום אחד:
ואז אומר הראש להיבם בין אין לו אשה בין יש לו יבמתך העומדת אצלך אם תרצה ליבמה ומשיב אין דעתי ליבמה ואז אומר לו שמא יש לך אונס אחר או כפייה או שבוע שמוכרח אתה לחלוץ ומשיב לא כי אלא ברצון טוב אני חולץ ואז אומר לו שמא אמרת מעולם שום דבר על החליצה שהוא נראה ממנו שאין החליצה ברצונך כל כל זאת תבטל בפנינו שלא יהא באותו דבור שום כח ומשיב לו בטוב אני מבטל ואח"כ אומר אליו שיבטל כל מודעות כמו גבי גט: ואחר כך שואל להיבמה אם לא אכלה ושתתה היום ותאמר כן ובתענית ציבור אין צריכין לשאול אותה:
ואחר כך לוקח הראש המנעל ומקניהו ליבם בהגבהה גמורה אם הוא של ב"ד ואם הוא של אדם אחר אז מקניהו להראש ואח"כ הוא מקנה אל היבם: אחר כך אומר הראש אל היבם שיכוין דעתו להתירה לכל אדם בחליצה זו וכן יאמר לה כה"ג וטוב לחזור ולומר אם עדיין אתה עומד בעת הראשון לחלוץ או לא ויאמר רק לחלוץ:
אח"כ מנסין את היבם שילך מעט ורואין באיזה רגל הוא עוקר תחילה אם בימין כדרך כל אדם הרי טוב: ואם לאו עושין לו ב' מנעלים לימין שלו ושמאל שלו רק שבמנעל ימין של כל אדם חולצין תחילה:
אח"כ בא שליח ב"ד ומוליך אותו חוץ לב"ד ופושט ממנו בתי שוקיים ואנפלאות ורוחץ רגלו בחמין שלא יהא שום טיט עליו ומנגבו וכרכו אותו במפה והולך בה אל הדיינים שלא לטנף את הרגל ואח"כ מושיבו אותו על הספסל ולוק' המכה ומנגבו יפה ולוקח המנעל ובוד' בו שאין בו שום דב' המפסי' חתיכ' בגד או טיט ונועלו ומכניס הקשרים בלולאות ואח"כ לוקח הרצועות ארוכות ומשליך הרצועות של ימין בשל שמאל והשמאל לימין וכורך סביב המנעל מלמעל' תוך הג' קרסי' עד למטה על גב הרגל הרחב שהוא פתוח ושם קושר קשר ועניב' בחוז' ומצוה אל היבם לילך בו ג' או ד' פסיעות לראות שהוא שלו גם לידע שהוא מכון לו לילך בו בשופי אח"כ מעמידין היבם אנל הכותל או עמוד שישעון עליו כדי שיוכל לרחוץ ולנעול בכח על הארץ ומ"מ לא ישען כ"כ שאם יטול משענתו אז יפול דא"כ לא הוי בעומד וחליצה עמידה בעינן ואז הרא"ש של הדיינים לומד וחוזר עם האשה עד שתוכל לומר מעצמ' אותם שתי תיבות מבחוץ לא אבה וכמו כן לומר עם האיש' אותם ב' תיבות ולא חפצתי ואח"כ מקרה לה מלה במלה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואח"כ בפעם אחת במרוצה לא אבה והיא אחריו תאמר לא אבה בנשימה אחת ואח"כ יבמי ואח"כ מקרה אל היבם שיוכל לומר אותם ב' תיבות במרוצה לא חפצתי ויאמר לה היבם אחריו מעצמי בנשימ' אחת לא חפצתו ואח"כ לקחתי ואח"כ יאמר אל היבם להציג רגלו בשוה על הארץ רק שינעוץ עקיבו בכח על הארץ והיבמה תשות עצמה סמוך לארץ רק שלא תשב ותתחיל בראשונה להתיר עניבו' הקשרים והקשר של הרצועות בימין שלה ולא בימין של עולם ואם היא גידמת מתרת אף בשיניה:
ואח"כ משלכת הרצועות לפנים ואחור מכריכת' ואח"כ מתרת הקרסים שהיו בתוך הלולאות ותופסת לרגל של היבם ביד שמאלה כדי שלא ינוד ויזוז ומגבהת ביד ימינה את הרגל היבם קצת מן הארץ ושומטת המנעל מן העק' ואח"כ מן כל כף הרגל הכל בימינה והשמאל לא תסייע ועומדת וזורקת אותו בכח מידה על הארץ בפני היבם וכל הג' דיינים וב' הנוספים יזהרו מאוד שיראו גוף חליצת המנעל: ואח"כ אומר הראש אל היבמה שתקבץ בפיה רוק ותרוק נגד היבם על הארץ במתון ובכח והדייני' עם השניים יראו ויבינו מעת שתרוק עד שיגיע לארץ וניכר אפי' אם מעורב בדם: ואח"כ מקרה לה תיבה בתיבה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל: ואח"כ הראש וכל החמשה קורין בקול רם ג' פעמים חלוץ הנעל:
ואח"כ יברך הראש ברוך הוא אשר קדשנו במצוותיו וחקיו של אברהם אבינו ואין מזכי' לא שם ולא מלכו' ואח"כ יאמר לה שהיא מותרת להנש' מיד ויתן לה גט חליצה אבל במדינתינו לא הורגלו כן: וכבר כתבתי שמנהג יפה הוא לכתוב:
עשיית המנעל וצורתו עושין אותו מעור טהורה על פי ר"ת והעור יהא קשה קצת אפי' למעלה ויצחצו אותו חליצוה דהיינו להחליקו כאשר עליון של מנעל ואם נתייבש קצת יכולין למשוח אותי כדי שיהא רך ויהא ראוי להלוך בו והעקב תהא קשה יותר כדי שתהא בולטת ק"ו למטה שקורין זו"ל וגוף המנעל יהא שמור וחוברין אותו מבח' ברצועות לבנות וצד השער של עור מבחוץ וצד הבשר לפנים ויענה בו ג' קרסים וג' לולאות שחורין תפורין בו ברצועה קטנה לבנה או נעשים בגוף המנעל בעניין שוה מהודקין היטב ויעשה הקרסי' לצד שמאל והלולאו' לצד ימין המנעל במנעל של ימין ואם הדרך באותן מקום שהרצעני' משנים יעשה כמנהג המקום ואין חילוק אם תפורין בשפת המנעל או תפורין על המנעל והלולאות אין חילוק אם לקח עור כפול' או עושה נקב באותה רצועה קטנה ויזהר שלא יהיו ארוכים יותר מדאי שא"כ אין מהדקים הרגל ע"כ יזהר לתקנו קודם חליצה לפי מידת רגלו של היבם וק"ו גוף המנעל יהא מכוון למידת רגלו לא גדול יותר מדאי שאין ראוי להלוך בו בלא קשירה אפי' ע"י הדחק או צר וקטן שאין ראוי להלוך אפי' ע"י הדחק וטוב שיהא לכל דיין ודיין מזומן ג' מנעולים גדול ובינוני וקטן ולמעלה מן הקרסים יתפור או יקשור רצועות ארוכות לבנו' בין בשפת המנעל בין לתפור' על עור המנעל והמנעל יהא פתוח על גב הרגל שלא יהא לו אזנים ולא יהא לו שום נקב מאחריו ולא מצידיו ולא יהא ארוך עד הארכובה ולא קצר הרבה ג"כ: