שו"ת מהרש"ל/סימן פג
שאלה הודיעני מר הניענוע שנוהגין בלולב איך הוא כי יש מנהגי' דתות שונות וראיתי לכמה חשובי' שאין נוהגין הניענוע בסגנון אחד אלא זה בכה וזה בכה ויש שעושין בלא דקדו' כלל הודעני מר המנהג על בוריו:
תשובה יראה צריכין אנו לדקדק בדברי הרי"ף תחיל' וז"ל ואיכ' מאן דאמ' צריך לנענע ג' פעמים בהולכה ובהבאה חוץ ממוליך ומביא מעלה ומוריד וגמיר לה מגמרא דבני מערבא דגרסינן בירושלמי רב חייא בר אסי בשם רב המשכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע מגילה וקורא בה לולב ומנענ' תני צריך לנענע ג"פ על כל דבר ודבר ר' זירא בעי הכין חד והכין חד או דילמ' הכין והכין חד כלומר ההולכה אחד וההבאה אחד או דילמא הולכה והובאה שניהם אחד אלמא ניענוע זה חוץ ממוליך ומביא ומעלה ומוריד הוא ע"כ והנה רבו בה המפרשים הרא"ש מפרש מנענע על כל דבר והיינו לכל רוח ורוח וחוץ ממוליך ומביא דקאמר כלומר שהולכה והובאה אינ' תפסקא לו וזהו מוכח מן הירושלמי שהוסיף וצריך לנענע על כל דבר ולולי הבעיא של הכין חד כו' היינו מפרשים שיתפוס ידו במקו' אחד וינענע ניענוע כל דהו ג"פ אבל מבעי' דבעי שם הבין חד כו' שמעינן דלכל צד צריך להוליך ולהביא ג"פ ומבעיא לו אי הולכה חד והובאה חד או הלכה והובאה שתיהן אחד וכתבו התו' וכיון דלא איפשיטא עבדינן לחומרא כו' ע"כ פי' לפירושו אי בעינן הולכה עם הובאה או בין הכל ג"פ היינו מוליך ומביא ומוליך ועל זה כתב דאזלין לחומרא ובעינן ג"פ הולכה עם הובאה ולפי פירושו הניענוע הוא ההולכה וההובא' וכן בא"ח להדי' ופי' זר הוא בעיני שמנענע על כל דבר והא פירושו לפי האמ' לכל הרוח כי אין הלשון מובן כך והר"ן מפר' דעת הרי"ף צרי' לנענע על כל דבר ודב' היינו על כל תנועה של הולכה והובאה והעלא' והורדה ובתר הכי מבעי ליה אם מולי' ומבי' חשוב חד ואין לו לנענע בשניהם אלא ג' תנועות קטנות וכן במעלה ומוריד או כל אחד חשוב אחד ויש לו לנענע ג' תנועות קטנות בכל אחד מהם וכיון דלא איפשיטא עבדינן לחומרא ולפי סוגיא זו אין צריך להוליך ולהביא אלא פעם אחת לכל רוח ומנענע ג"פ על הולכה וג"פ על הובאה וכתב שזו היא דעת הרמב"ם וז"ל יוליך ויביא ויעלה ויורי' וינענ' הלולב ג"פ ברוח כיצד מוליך ומנענע ראש הלולב ג"פ ומבי' ומנענ' ראש הלולב ג"פ וכן בעלייה וירידה ע"כ והנה הפי' המחוור בעיני לעניין זה שההולכה והובאה אינם בכלל הניענוע אלא מלבד ההולכה וההובאה צריך ניענוע ולאפוקי דעת הרא"ש כדפרי' וא"כ לפי זה צרכין לומר שהרי"ף לא מביא הבעיא של הירושלמי דבעי הכין חד והכין חד כו' לעניין זה שלא ינענע כמו שפי' הרא"ש שהרי צרי' לנענע על כל דבר ודבר כדפרי' ולא הביא הרי"ף מן הירושלמי אלא כדי להשמיע לנו דבעינן לחומר' ג' נענועי' על הולכה וג' נענונים על הובאה כפי' הר"ן אכן הלשון של הרי"ף שכת' שאלמא נענוע זה כו משמע קצת שקאי על הבעייא דלעיל מיניה ולכן נרא' לפר' דעל כל דבר ודבר דקאמר היינו כפשוטו על כל דבר שמנענעין בהלל כגון בהודו תחילה וסוף ואנא הושיענא ועל משנה זו דמנענעין בהודו כו' קאי הירושלמי אבל מה שמוליך ומביא לא נאמר בירושלמי כלל וא"כ הבעיא דבעי בירושלמי הכן חד והכן חד כו' דקאי על הברייתא דלעיל מיניה שצריך לנענע ג"פ על כל דבר ס"ל בודאי שההולכה והובאה השנויה במשנה דמנחות פרק באות מצה ואמרינן עלה וכן בלולב היא לבד הניענוע ומ"ה בעי אי בעינן ג' נענועות לשניהם או לכל אחד פי' הר"ן ובתו' פ' באות מצה נמי משמע שהנענוע הוא לבד ההולכה וההובאה ומ"מ באשכנז נהנו כדברי הרא"ש והטור שההולכה וההובאה הוא הנענוע ונראה בעיני מה שתפסו מנהג זה אע"פ שפי' הרא"ש אינו מכוון כ"כ מ"מ אפשר הם פירשו הירושלמי לפי דעתו דקאי על ההולכה וההובאה בעצמה ומבעי ליה אי צריך רק הולכה והובאה והולכה או ג"פ הולכה והובאה ולא כפי הרי"ף ואף שקצת דוחק הוא אל תשנה את המנהג לפחו' מג' הולכו' וג' הובאות וכן בעלייה וירידה כי מאלו ומאלו יתקלס עילאה והמחמי' ולעשות ג' הולכות וג' הובאות וגם לנענע ג' כחות בהולכ' וג' כחות בהובא' כדברי הרמב"ן והתו' והר"ן על פי האלפסי הרי זה משובח ומ"מ בהולכה והובאה השנייה והשלישית אין צריך עוד לשום נענוע לכל הפירושים והמסיף בדבר שאינו צריך נקרא הדיוט: הנראה בעיני כתבתי: