שו"ת מהרש"ל/סימן פ
שאלה אבי אבא דאבא כשר לעדות או לא:
תשובה נראה בעיני פשוט דכשר דהא מר בר רב אשי מכשיר אפילו באבא דאבא ונהי דלית הלכתא כוותיה כדאמרינן בפ' י"נ היכא דאיתרחק לגמרי כגון דור רביעי ליכא מאן דפליג ומה שכתב הטור ח"מ לר"ת דס"ל שלישי בראשון פסול ה"ה אבי אבא דאבא לא דק וסברתו מדקחשיב ליה הרי"ף טעמא דאבא דאבא פסול משום שהוא שני בראשון דאב ובנו הוי ראשון בראשון וממילא הוי אבי אבא דאבא שלישי בראשון וכן כתב הרמ"בן להדיא בודאי כן הוא מאן דמכשר אפי' שלישי בראשון כדעת הרי"ף והרמב"ם כ"ש דכשר אבי אבא דאבא דעדיף טפי הרחקה אבל ר"ת נהי דפליג בשלישי בראשון ופוסל על פי הירושלמי וכן כתב הסמ"ג שיש לחוש לדבריו וכן הביאו הר"ן במסכ' סנהדרין בפ' זה בורר מ"מ באבא דאבא דאבא דאתרחק דרא לגמרי כ"ע מודי וכן כתב הסמ"ג להדי' וחילו' הזה מוכח ממר בר רב אשי דבעי להכשיר אפי' אבא דאבא וכי לא ידע דראשון בשני פסול אלא ס"ל מאחר דאתרחק דרא אין לדמותו לראשון בשני וגרע אפי' משני בשני כמו שפי' התו' כ"ש הכא דאיתרחק לגמרי ויותר הפלא נפלאתי על הטור הלא מוכח להדיא שצריכי' לחלק כמו שחלקתי דאל"כ אמאי כשרין בעל אם אמו לכ"ע כמו שכת' הטור ואין ספק בזה דחורגו לבדו קתני ולא בן חורגו דהיינו בן בת אשתו וכן כתב הר"ן בפ' י"נ דהכי ק"ל בפ' זה בורר והתו' כתבו בפ' זה בורר דמגוף המשנ' דייקינן דקתני חורגו אע"ג דקתני כבר בעל אמו אלא משום דלא תימא מאחר דחורגו כבנו וכן הבן פסול ה"א דבן חורגו נמי פסול קמ"ל דחורגו לבדו וקש' מאחר דבאמת חשבי' בן הבן כראשון בשני ובראשון בשני ליכא מאן דפליג דאמרינן חד בעל כאשתו אף דתרי בעל כאשתו לא אמרינן שם לדעת רוב הצרפתים אלא בע"כ צריכין לומר נהי דפסול בן הבן דהיינו אבא דאבא מ"מ אחרחק דרא וגבי אתרחק דרא לא אמרינן בעל כאשתו וכן מודה ר"ת בשלישי בראשון ומה שכתב הרא"ש דחד בעל כאשתו אמרינן בכל הפסולים חוץ משלישי בראוזן לאו דווקא קאמר ה"ה באבא דאב' כדפי' ואפשר מאחר שר"ת כתב להדיא דאשת שלישי בראשון כשר מן הירושלמי נקט ליה אבל מ"מ ה"ה אשת אבא דאבא כדפ' ובזה טעה מר בר רב אשי דבעי לאכשר אבא דאבא דהו' ס"ל שאם היה פוסל אבא דאב' הוה פוסל בן חורגו ולא ידע לחל' בין בעל כאשתו למקום קורב' עצמו אלמא שמעינן להדיא דלא חשבינן ממש בראשון בשני כ"ש אבי אבא דאבא דאתרחק לגמרי דלכ"ע לא מיפסל ומ"ה כתב נמי הטור דאבי חמיו כשר לו משום דאיתפלג דרא לא אמרינן אפילו חד בעל כאשתו והקארו הגיה אחי חמיו וס"ל דודאי פסל וחשיב ליה כראשון בשני וטעה דמ"ש מבעל אם אמו אלא בע"כ לא דק ואין להקשות מדברי א"כ למה כתב הטור דתרי בעל כאשתו לא אמרי' היכא שנשא אחד האם ואחד נשא בת בתה או בת בנה למה צריך להכשיר משום תרי בעל כאשתו הלא אפילו האחד שנשא הזקנה כשר לבת בתה או בת בנה גופה דהוי כמו בן חורגו קושיא זו אינו לדברי אלא על בעל הטור בעצמו מיני' וביה דהא אכשר להדיא בעל אם אמו א"כ ממילא דכשר הוא לבן בת אשתו וא"כ אמתי צ"ל דאחד נשא האם דהוי תרי בעל כאשתו אלא בע"כ צ"ל דלאו דוקא ונקט הכי לאשמועי' דאף כה"ג פסול לרב אלפס ומ"ה כתב אחד נשא האם ואחד נשא בת בתה כו' ג"כ לדעת הרא"ש ז"ל אבל לדעת הרי"ף פסולין שהרי פוסל תרי בעל כאשתו אפי' בראשון ושני וכן שני בשני כדעת הטור איליבא דברי הרי"ף וא"כ ה"ה דמחמיר נמי באחד נשא האם כו' אבל מ"מ לא נמלט הטור מהשגה גדולה דהא אפילו תימא שהרי"ף בעי למיפסל תרי בעל כאשתו אפי' בשני ושני מכח הירושלמי כאשר לר"ת דאין מוכח משם אלא בראשון בשני כמו שכתב הרמ"בם להדיא מכל מקום הכא באחד נשא האם כו' כ"ע מודו כמו שהוכחתי מבן חורגו והטעם מאחר דאיתרחק דרא גרע אפילו משני בשני כמו שמוכח ממר בר רב אשי כדפירישי' לעיל ובעל הטור מנוחתו כבוד לא ירד לעומקה של הלכ' ושיטת הגאונים: