שו"ת מהרש"ל/סימן עז
שאלני סומא אחד אי חייב בנרות חנוכה או לא דיש פנים לחייבו הואיל ונרו' חנוכה לא ליהנות ניתנו ואין מברכין עליהן לראותן אלא להדליק וגם ק"ל דהדלקה עושה מצוה או נימ' מאחר שהוא אינו בכלל פירסום הנס שהרי אינו רואה בהן גם לאחרים אינו חייב לפרסמה ואינו דומה למה ששנינו במגילה והכי ק"ל שסומא אפי' לא ראה מאורות מימיו פורס על שמע ומברך יוצר המאורות שאני התם דקאי אבריאת אורו של הקב"ה שכר' בעולמו ואף הוא נהנה מן האור בעבור שאמרי' רואין אותו ומוליכין אותו למקום חפצו וכן שאר תשמישין וכדאייתי לשם מעשה בסומ' אחד כו' אבל הני נרות שאינן ליהנות אלא לראותן לפרסם הנס והך גברא לאו בר ראות הוא לא:
תשובה אם הוא בבית שאחרי' דולקים ויכול להשתתף בפרוט' ויברכו עליו הוא עדיף וכן אם יש לו אשה א"כ אשה דולקת עליו אבל אין לו אשה ויש לו בית צריך הוא להדליק ע"י סיוע של אחר ונהי דהוא לאו בר ראו' הוא לא גרע ממצות צצית דכתב וראית' אותו ותלוי הכל בראייה וז"ה ממעטי כסות לילה אפ"ה סומא חייב בה מריבוי של תכסה בה כדאיתא בפ"ק דקידושין ושם שואל מה ראי' כו' ומשני מרבה אני הסומא שהוא אינו רואה אבל אחרים רואין אותו כו' והא הת' דלא מהני ראיה דידהו לגבי דידיה בעניין ראות הצצית אפ"ה לא מיפטר מן אות' מצוה כ"ש נרות חנוכה שלא מיפטר מהן שהרי אחרים רואין אותו והן והוא עושה בהן מצוה פרסום לאחרים הרואין שהוא חייב בהן וא"ל שאני התם דחייב בהן מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא אבל מן התורה פטו' מכל המצו' אלא שהחכמי' חייבוהו במצות כדי שלא יראה כגוי וה"ה אם יפטר מן הצצית יראה כגוי אבל הכא גבי נרות אפי' אינו מדליק אינו נראה כגוי בעבור זה ועוד הרואה אומר בודאי הדליקו עליו במקום אחר בפרט מאחר שהוא סומא ולעולם אינו צריך להדליק ולא להשתתף זה אינו דהא דוקא ר' יהודא הוא דסבר סומ' פטור מכל המצות אבל אין הלכה כר"י כמו שכתבתי בפרק החובל וא"כ חייב מן התורה בכל המצות וכן בצצית מכח ריבוי דאשר תכסה בה ומה שכתבו התו' והרא"ש בב"ק דקידושין דמחייב לסומ' במצות מדרבנן כדי שלא יהיה כגוי לא כתבו לזה אלא אליבא דרב יוסף שבקש שיהיה הלכה כר' יהודא וא"כ איך יעשה עם כל הברכות אלא חייב בהן מדרבנן כדי שלא ידמה לגוי וא"ל אמאי נילף מציצת נילף ממה שפטור מראייה משום דכתיב יראה וקרינן ביה יראה ולא נחייבו במה שאחרי' רואין אותו וגם בכלל יראה לשכינה שאני התם שעיקר המצוה שיראה בית הבחירה ומקום העבודה ויבא אל השם בעולת ראייה ג' פעמי' בשנה וזה אי איפשר לו לראות א"כ נפל המצות בכללו שהרי לא היה עליו אלא עולת ראיייה מה שאין כן בשאר מצות אעפ"י שג"כ תלויין בראייה מ"מ פועל שלהן דהיינו המצוה לא נתבטל אף שבטל הטע' ומ"ה אינו קשה ג"כ מבור' מאורי האש שפס' ראבי"ה בפ"ב דמגילה שאינו מברך משום דהמצוה אינ' תלוי' בהנאה לחוד אלא דווקא בראייה עם ההנאה כדקתני התם אין מברכין עד שיראה השלהבת וישתמ' לאור וזו היא הפועל שלה ודוקא ברכת מאורי האש אבל ברכ' הלבנ' נ"ל דיכול שפי' לברך אף שאמרו ג"כ בה עד שיאותו לאורה מ"מ לא אמרו שהו' יראה לאור' אלא שהעול' יאותו לאורה כי ברכ' זו על בריאת עולמות וחידושו קאי ודומה לסומ' שיכול לברך יוצר המאורות: הנראה בעיני כתבתי דברי שלמה בן מהר"ר יחיאל לורי"א ז"ל ה"ה הנקרא שר יצחק: