שו"ת מהרש"ל/סימן עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה ישראל שנשא קנקן יין מן המרתף והקנקן מבחוץ הוא טפוח ע"מ להטפיח מחמת נידנוד היין ובא גוי ונגע בידו בקנקן מבחוץ במקום הטופח אי שרי היין שבתוך הקנקן לפי מה דק"ל היכא דליכא הפסד מרובה להחמיר כרש"י שפסק כרב הונא דאמר נצוק וקטפורס וטופח הוי חיבור כ"ש הכא דהוי טופח ע"מ להטפיח והוי קטפורס:

תשובה יראה דליכא איסור כלל בהאי יין דאפילו את"ל דטופח ע"מ להטפיח הוי חיבור כה"ג מ"מ מאן לימא לן שהיה טופח ע"מ להטפיח על פני כולו דהיינו שני צדי הקנקן מבפנים ומבחוץ דשמ' במקום אחד הוא טופח לחוד ובטופח לחוד כל המחברים ס"ל דלא הוי חיבור כדמוכח בפ' ר' ישמעאל גבי האי גוי דאשתכח במעצרת' כו' דאמר רב אשי דהוא בתראי אי איכ' טופח ע"מ להטפיח כו' אלמא דביין נסך בעי טופח ע"מ להטפיח ומ"ה כתבו התוספות בפרק השוכר שר"ת סתר פסק של רש"י שפסק כרב הונא בנצוק מאחר דאמ' נצוק וקטפורס וטופח הוי חיבור ביין נסך דדוקא לטומאה ולטהרה הוא דתנן דלא הוי חיבור הא בנסך הוי חיבור ובשם שדיוק זה דטופח אינו אמת שהרי בעינן טופח ע"מ להטפיח אף ביין נסך ה"ה דהך דיוקא דנצוק נמי ליתא ואף שרש"י פליג על ראייה זו היינו משום דלא מדמה להדדי דאף אם דיוק דטופח ליתא מ"מ הא דנצוק איתא אבל כ"ע מודו דביין נסך בעי טופח ע"מ להטפיח וכ"ש לפי מה שכתב האשר"י דר"ת דוק' גרס אמר רב הונא הנצוק והקטפורס וטופח הוי חיבור ליין נסך כו' ומדמה כולהו להדדי אבל לרש"י גרסי' נצוק לחוד לדברי רב הונא ולא קשה מידי ואף את"ל שנבא להחמי' מכח ספק ולומר דשמא הוי טופח ע"מ להטפיח בכולו מ"מ הכא לא מסתבר להחמיר דאדרב' הסברא נותנת שלמעלה בגובה הקנקן לא הוי טופח ע"מ להטפיח לפי שזב ממנו למטה ומכח ספק חומרא זו אין לנו לאסור ועל זו וכיוצא בו אומר בירושלמי דפ' אחד דיני ממונות אין מדקדקין ביין נסך ואף את"ל שנבא להחמיר ונאמר שמ' טופח הוא בכולו ע"מ להטפיח אפ"ה נראה דליכא כאן בית מיחוש לאסור היין משום קטפורס אף דקטפורס עדיף מנצוק כמו שכתבו התו' בפר"ק דגיטין ואנו מחמירין בנצוק כפרש"י כ"ש בקטפורס ואפשר שאף ר"ת שמיקל בנצוק שמא בקטפורס מודה אפ"ה נראה דלא קרוי זו קטפורס אלא מקום מדרון לחוד הוא דחשוב קטפורס וחשבינן חיבור כאחד שהרי סופו עומד לירד וא"כ בכאן דהוי טפי קטפורס וסתרי אהדדי שהרי אם חשבינן אותו קטפורס שבחוץ חיבור לנגיעה לפי שסופו לירד א"כ אותו קטפורס שבפנים בודאי לא חשוב חיבו' לאותן שבחוץ שהרי סופה לירד מראשו לתוכו ואין כאן חיבור כלל וזו היא ברור ואין צריכה פנים וגדולה מזו כתבו התוס' בפרק ר' ישמעאל וז"ל ור"י היה אומר דמותר להיות הגוי תוחב נעורות סביב השולים במקום שמתחברים אל דופני החביות ומשם היין זב ויוצא כי הנעורת שתוחב אינו כנגד יין שבפנים לפי שראשי השוליים מפסיקין שתחובין בחריצין שבדופני החביות סביב כו' ומדכתב פסק זה בסת' ולא כתב דוקא לר"ת משמע שבכ"ג שרי לכ"ע אפי' לרש"י דפסק כרב הונא דנצוק הוי חיבור וכ"ש קטפורס והיינו טעמא דגרוע יותר מקטפורס ובלשון זה כתב הסמ"ג דהוי ליה טפי מקטפורס ר"ל דלכ"ע אינו חיבור וכ"ש תרי קטפורס כה"ג דאי אפשר לחברם א"ל שנאמ' שזה יורד למטה וזה הולך למעל' דהוי גרוע טפי וטפי אפי' מקטפורס דשוליים שכתבו התו' ועוד אומר אני דאפי' את"ל דהוי קטפורס ממש והוי נמי טופח להטפיח אפ"ה לא מסתבר לאיסור דנהי דס"ל לרב הונא דקטפורס הוי חיבור היינו בחיבור ממש אבל בחיבור קטפורס לטופח אפי' הוא ע"מ להטפי' דלכ"ע הוי חיבור בלא קטפורס ונצוק אבל לחיבו' שתי כוחו' לאיסור שנאסר בתחלה משום טופח ואח"כ אסור משום קטפורס לא מצינו חומרא זו ואדרובה מצינו אפי' מה שאסרו משום נצוק מ"מ חלקו בדבר ואמרו בנצוק בר נצוק אינו אסור אעפ"י דהוי חד עניינא מכ"ש בתרי עניינא דלא מצרפי ואף שפסק רבינו ירוחם דנצוק אסור אפי' בטופח ע"מ להטפיח וכ"ש קטפורס היינו ביין נסך שנאסר כבר כראוי ונשאר בכוס ע"מ להטפיח דכה"ג אינו חידוש כ"כ שס"ס מתחבר יין כשר ליין נסך ע"י טופח ע"מ להטפי' אבל יין שנאסר מכח טופח שיאסור אח"כ יין אחר מכח נצוק או קטפורס לא מצינו וכל זאת לרווחא דמלתא אבל לפי שורש העניין אין בו שום צד לאיסור אפי' תאמר דקטפור' וטופח ע"מ להטפיח מתחברי' יחד לאיסו' כדפרישי' לעיל דברי שלמה לגרי"א: