שו"ת מהרש"ל/סימן עג
שאלה הנונין של ויהי בנסע הארון שמהפכין אותן בתחיל' וסוף ויש מוסיפי' נונין וכמ' פני' שונו' בין הסופרים יורינו מר איך לנהוג:
תשובה דבר זה כתבתי בחבורי הגדול בפרק כל כתבי ואעתיק לך אות באות: מסקינן בסוגיא ת"ר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרש' זו עשה לה הקב"ה סמניות מלמעלה לומ' שאין זו מקומה כדתניא רשב"ג אומ' עתיד' פרש' זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה פי' רש"י בדגלים הייתה ראויה להכתב בפר' מדבר שני ושם הוא מקומה ולמה נכתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענו' פורענו' ראשונה ויסעו מהר ה' ואמר ר' חמא בר חנינא שסרו מאחרי יי' פי' שהיו בורחי' מהר סיני דרך ג' ימים כתינוק הבורח מבית הספר לפי שלמדו הרבה פורעני' שנייה ויהי העם כמתאוננים ולעתיד שיהיו כל הפורענות בטלים ולא ידאגו לפורענית מחוו' הפרש' למקומה ר' אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא לעצמו נמצא ספר במדבר יש בו ג' ספרים עד ויהי בנסוע ספר אחד והוא בעצמו ספר שני ועד כלות הספר ספר שלישי והיינו דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה סברים של תורה ופי' רש"י עשה לה סמנים מלמעלה למטה להבדיל' מן הסמוכו' לה ואח"כ פי' למעל' ולמט' בת חיל' וסוף ויהי בנסוע הארון ע"כ כך נמצ' בפירושי' שלנו וצרי' לפר' תחיל' וסוף של ויהי בנס' הארון אבל בפי' רש"י של קלף מדויק מצא' כתו' בזה העניין בתחיל' וסוף ? ויהי בנסע הארון ? ע"כ דהיינו סימנין בתחלה וסוף הן שתי נונין הפוכין וכן עושין מקצת סופרים ותמה אני עליה' לכתוב ב' אותיות בתורה שלא לצורך ולפוסלה שהרי אפי' אות אחת יתירה פוסל וכן אפי' פיסו' טעם או ניקו' בדיו פוסל התור' כ"ש כה"ג ולא אמרי' שעשה לה הקב"ה סומני' אלא ר"ל פרשה לפניה ולאחרי' כי מן הדין לא היה לו להפסיק שהרי לעיל מיניה כתי' וארון ברית ה' נוסע לפניהם אלא שבא להראות סימן לרשב"ג כטעמיה ולר' כטעמיה וטעו התלמידים וסברו שהסימנים הן כנונין אבל הרמב"ם ושום מחבר לא הזכירו ואם הסימנים היו על אילו נונין א"כ בודאי אם לאו עשו מעכב מאחר שאינ' מתקון הסופרים אלא מציוי הקב"ה כמו שאמר התנא עשה לה הקב"ה סימני' וא"כ למה לא הזכירו המחברי' וראיתי בס"ת מדויק שכת' מהר"ר טודרוס הז"ק משפיר' ולא כתב שום נון יתירה אלא עשה סימני כנון הפוכה כגון ויהי בנסע גם בזו תימ' הלא אות הפוכה אינה אות ואין לך שינוי אות גדול מזה הלא כתב מהררי"ק דלא מהני קריאת יניק דלא חכים ולא טיפש היכא שלא נכתב האות כראוי אלא להכיר בין וי"ו ליו"ד א"כ כ"ש הכא שאינ' אות לגמרי ולא עוד שבודאי יניק דלא חכים לא יכול לקרותה כלל אלא שאינני אוכל לפוסלה מחמת היפוך הנונין שהרי כתב הרמב"ם ויזהר באותיו' הגדולו' ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפיאי"ן הכפופות והטור כת' בשמו פיאין המלופפות והסמ"ג כת' בשמו פיאין המלופפות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש כו' וכל אלו הדברים למצוה ולא לעיכוב וא"כ מאחר שקבלו הסופר להופכן צריכים לכתחילה להופכן וכ"ש שאין לפוסלן אכן תמה אני על דבריו מאחר שאינם לעיכוב א"כ ממילא פסול יש בהן שהרי אין להן צורת האותיות כלל ואינו דומה כלל לאותיות גדולות או קטנות או פיאן המלופפו' לפי שיש להן צורת האותיות אלא שהן משונות מפי עזרא הסופר לאיזה כוונה ומ"ה לא מעכב אבל בעקומות לא היה מסתבר כלל בעיני בפרט מאחר שאינ' כתובה לא במשנה ולא בגמר' ולא בה"ג אלא העתקת סופרי' הוא ואמינא שיבוש כיון דעל על ובפרט גבי ויהי בנסע הארון שבא הטעו' ממאמ' עשה להם סימני' כדפי' ומ"מ לא אוכל לפוסלן בזה היכא שלא הוסיף שום נון כפופה אלא שהפך הנונין שבתוך הכתב מאחר שהרמב"ם כת' להיתר ואחריו הסמ"ג והטור וא"כ אולי מפי עזרא הסופרים הוסיפו בהפיכות נונין לחזק הסימנים שעשה הקב"ה ותיקון סופרים הוא זה למצוה ולא לעכב ומ"מ לעצמי היה בדעתי לחוש ומוחקן עד שמצאתי כך בזוהר שהיה כך הקבלה בימיהן מימות ר' שמעון בן יוחאי כאשר אביאו לקמן ובהיותי עוסק בשמועה זו אמ' משכיל אחד לפני כדי שאשמ' הלא כל התור' תלויה באות נונין כאשר כתב הבחיי והרקנטי ונבהלתי ולא ידעתי מה להשיב חורפי דבר עד שחפשתי בכל הספרים וראיתי שזה אומר כזה וזה אומר ככה כל אחד דרש את שלו הבחיי כתב להדיא ע"כ עשה לה הסימנים מנון ללמדך שפרשה זו פונה לסוף חמישים פרשיו' אם תמנה מן ויהי בנסע הארון עד ונסע אוהל מועד בדגלים בפרש במדבר סיני תמצא חמשים פרשיות ושם היתה ראויה לכת' כדעת רשב"ג וא"כ לפי פירושו לר' שאמר כאן הוא מקומה אלא הסימנים באו להודיע שספר חשוב בפני עצמו הוא והסימני' מראין כאלו היא מובדלת מלמעלה ומלמטה וחשובה לעצמה כאשר כתב בעצמו א"כ אמאי עשה הסימנים מנון גם לדעת רשב"ג למה עשה סימן בנון בסוף ויהי בנסוע די היה לו כנון שלמעלה לרמז שמקומה למעלה מנ' פרשיות אח"כ כתב דרש ע"ד הקבלה כי פרשה זו רומז על כל ימי עולם וחדוש העולם לעתיד והתכלית מן הדרש שהנון הפוכ' רומז שהעולם יחזור לתוהו ביובל הגדול ושתי נונין הפוכין כדי לחזק הדבר כפתרון החלומות של יוסף וכך הוא בעיני כפתרון חלומות עוד כתב שהפסוק שובה רבבות אלפי ישראל רמז לאותו עניין כי אלפי רמז לאלף הששי ישראל רמז לאלף השביעי ע"ד שית אלפי שנון קיימא עלמא כו' ס"ד אינה אלא דרש של תוהו והדרש ידרש מפי כל. הרקנטי כתב בנסע בגי' יעקב וע"כ הנון הפוכה כאדם הכורע על ברכיו לפני המלך ומבקש ממנו צרכיו כו' א"כ לפי זה אינו משום סימן אלא שדרש טעם על היפוך הנון והסימן הוא כמו שפרשתי שעשה פרשה לפניה ולאחריה אח"כ עיינתי בזוהר שממנו יבא המקור והוא עניין אחר לגמרי ואינו תלוי כלל בסימנים אבל קרוב יותר אל הפשט וממנו תשמע שאף בימי התנאים היה קבלה בידם הפיכת הנונין אלא שספיקא נפל בניהן בין הספרים וז"ל הזוהר ויהי בנסע הארון ויאמר משה וגו' ר' אליעזר אמר הכא אית לאיסתכלא נ' דאיהי מנוזר לאחורא אמאי בתרי דוכתי הכא ואי תימא נ' כפופה הא ידיעא ן' כפופה נוקבא ן' פשוטה כללא דכר ונוקבא והא אוקמינן באתר דא ויהי בנסע הארון אמאי אתהדר לבתר כגונא דא ת"ח נ' באשרי יושבי ביתך לא איתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוהא חבריי' דכתיב ונפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל וגו' אלא מה כתיב לעילא וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה כיון דהוי נטיל ארונא נון נטיל עלאה והא שכינתא על גבי ארונא יתיב ת"ח חביבותא דהקב"ה לגבייהו דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישור הק"בה לא בעי לשבקא לון ובכל זימנ' אהדר אפייהו לקבלייהו דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא פוק חמי ארונא הוא נטיל מקמייהו אורח תלתא יומין נ' לא הוי מתפרש מיניהו נטיל עמיה מיגו דרחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר לגבי ארונא בהאי אילתא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפק וע"ד בנסע הארן נון אסתחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא וע"ד כד נטיל משה אמר קומה ה' לא תשבוק אהדר אנפך כד נון אתהדר נון לגבייהו בגונא מאן דאהדר אנפיה למאן דרחים וכד הוי שר ארונא וישראל למשרי כדין אהדר נון אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר א"ר שמעון אלעזר ברי הכי הוא אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגיונא דאחרא עלאי ? האי מנוזר והאי באורח משור לגבי ארונא אלא ודאי לא אהדר אנפוי מינייהו ומה עביד בשעתא דשארי ארונא אמ' משה קומה ה' כדין שארי ארונא ושכנת' קאים בסיטרא אחרא ואנפוי לקבלייהו דישרא' ולקבליה דארונא ובגין כך כדין כליל לגווה דארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב ויהי העם כמתאוננים א"ר אלעזר אבא דאמר מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיס' אתהדר א"ל שפיר קאמר' אבל דא אמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי ע"כ תכלית המאמר נראה שר"א דרש שתי הנונין ההפוכין קדמא' של ויהי בנסע הארון רמז לתיבת של ישראל שאף אם ירחיק הארון מה' השכינה חוזרת פניה אליהם וזהו קיום הגלות ונון בתראה של ובנחה ר"ל בעת החניי' חוזרת פניה לארון ואין לה עסק עם ישראל כבראשונה שהרי הם חונים וכל אחד פונה לדרכו ורשב"י השיב לו אמת שאף היא הבתרא' מתהפכת אבל לא שהפכה פניה מישראל שא"כ היה מראה נזיפה כאילו היא מנזרת עצמה מן העם א"כ היה לה להיות מנוזרת לגמרי מל"ע לעיל כזה ? אבל אינו כן אלא עומדת באורח משור אלא שהפוכה מאחור לפנים ופניה לגבי הארון והישראל כאחד אלא איזה היא המנוזרת כמשמע' נון קדמאה של ויהי העם כמתאוננים שאז גרמו עונותינו שהפכה השכינה את עצמה מהם לגמרי ואותה אפילו אינה הפוכה משני צדדים אלא הפיכ' כבראשונה מראת נזיפה שהרי אינה סמוכה לארון שנאמ' שהופכת פניה כלפי הארון שהרי כבר נסתלק ענין הארון ופרשתו אלא מראה נזיפה שהנון שהוא השכינה אינה בהוייתה ומנזרת עצמה מישראל ור"א בנו רצה להשיב האמת הוא שהנון של ובנחה מנוזרת לגמרי משני צדדיה וכן ראה בספר דרב המנונא סבא ורשב"י השיב לו שאינו עיקר אלא כמו שהוא אמ' וראה בספר' דרב המנונא סבא ועיקר וכן כתב הגדול בעל ברוך שאמר שאותו נון קדמא של מתאוננים ג"כ הפוכה ומה שכת' הצרור ומור שהנונין של מתאונני כהווייתן שהם בלי היפוך כלל לפי התריזו כלפי מעלה ובעניין אות' נונין של מעלה לא ירד לתכלית מדר' הנעלם ומה שהו' כת' שהם הסימני' כבר כתבתי שהוא טעות ואינם מפי הקב"ה והסימנים מפי הגבורה והיינו הפרשיות פתוחות וסתומות וכן בזוהר אינו משמע כלל שהנונין משו' סימנים הן והנון של מתאוננים יוכיח והנה חפשתי ובדקתי בס"ת וראיתי י"ב תמונות בעניין הנונין תמונה ראשונה שכתב הז"ק מהר"ר טודרוס מ"כ נון ראשונה של בנסוע הפוכה והנון שנייה של ובנחה אינ' הפוכה והנוני' של כמתאוננים שניה' הפוכות תמונה ב' בראשונ' ושנייה הפוכה ובכמתאונני' שום אחת מהן אינה הפוכה תמונה ג' ראשונה הפוכה והנון קדמאה של כמתאוננים תמונה ד' ראשונה לבד הפוכה תמונה חמשית שני נונין הפוכות נוספות באויר הפרשיות תמונה ששית שני נונין הפוכות נוספות באויר הפרשיות ונון ראשונה ואחרונה וקדמאה של כמתאוננים הפוכות תמונה שביעית שתי נונין נוספות כו' וראשונה וב' נונין של כמתאוננים הפוכות תמונה שמינית שתי נונין נוספות כו' ונון ראשונה אמצעית של וינסו משנאך הפוכות תמונה תשיעית שתי נונין נוספות כו' ונון ראשונה הפוכה תמונה עשירית ארבע נונין הפוכות ראשונ' ואחרונה ושתים של כמתאונני' תמונה אחת עשרה נון אחרונ' ונון קדמאה של כמתאונני' ? הפוכות תמונה י"ב אין שום נון הפוכה אלא למעלה בראשי הנונין יש נון כזה נ ועכשיו אפרש כל התמונות חוץ מאותה שיש בה נון נוספת שפוסולות הן לגמרי בעיני כאשר כתבתי ולא עוד שמקלקלין את הפרשיות שצריך להיות בין הפתוחו' והסתומות. ועתה אפרש שאר התמונות: תמונה ראשונה נון ראשונה של בנסוע הפוכה והנון אחרונה אינה הפוכה ושני הנונין של במתאוננים הפוכות ראוי לתקנה וימחוק נון אחרונה ובמקומה יעלה נון של ובנחה לפי שאינה לפי הזוהר וכתיקון ברוך שאמר ולא בשום מדרש בשלמא אם לא היתה שום אחת הפיכה לא הייתי מצוה לתקנה שהרי כתוב' כדינה ואותן הפוכות אין מעכבות והמדרש והספרים בלאו הכי חלוקות אם כן כמעט דרך הישר שלא לשנות כל עיקר אבל זה שהתחיל להפכן ולא הפכן כראוי והוסיף אם כן ראוי לתקנ' לכתחיל' ותמונה שנייה שראשונה ואחרונה הפוכה ושל כמתאוננים אין שום אחת הפוכה היא כדעת הצרור ומור ובחיי ויכולין לישב הזוהר מה שאמר בסוף גרמו כו' לא קאי אהפיכת נונין אלא ה"ק בסוף גרמו שנסתלקה השכינה מהם אבל בתחלה היתה שכינה לעולם פונה אליהם אבל לא אמר רשב"י להדיא שאותו נון הפוכה ואפשר שס"ל שאין עושין סימן לרעה כ"א לטובה וגם הן מפרשין שנונין הם סימנים תחילה וסוף ואם כן אין לנו לתקנם אלא להניחם כמו שקבל הסופר על פי קבלתם תמונה שלישית נון ראשונ' הפוכה ונון קדמאה של כמתאוננים הפוכה אין בידי לתקנה דאולי כך הוא דעתו של דרשב"י בזוהר שנון של ובנחה הוא באורח מישור לגמרי ומאחר שאין בה שום שינוי אם כן נאמר שהופכת פניה לארון וישראל בצורתה בלי שינוי וכך הקשה לו לפי דבריך היה לו להיות הפוכה מאחרא לעילאה אבל לדידי אינה הפוכה כלל ואף שלא פרשתי כן מכל מקום אין בידי לתקנה כי אולי כך קבל הסופר תמונה רביעית נון ראשונה לבד הפוכה אין בידי לתקנה כי היא כפי דעת הרקנטי וגם יכולין לדחוק הזוהר ולומר אחרונה אינה הפוכה ורשב"י לדברי ר"א קאמר שהיה לו להפך מאחרא לעילא כדפרי' וגם של כמתאוננים אינה הפוכה כדפרי' לעיל איך הם מפרשים ולבסוף גרמו תמונה חמישת פסולה עד שימחוק הנונין הנוספות וכן בתמונה ששית שביעי' פסולה עד שימחוק הנונין ואחר כך יתקנה כמו שכתבתי בתמונה ראשונה תמונה שמינית פסולה עד שימחוק נונין הנוספים ואחר כך צריך למחוק ולתקן אמצעות של ויניסו משנאיך כי זה אינו לשום מדרש ומאחר שיתחיל לתקן יתקן את כולו על פי ברוך שאמר תמונה תשיעית פסולה עד שימחוק הנונין הנוספות תמונה י' פסולה עד שימחוק הנונין הנוספות ויתקן נון בתראה של כמתאונני' תמונה אחת עשר שנון אחראה וקדמאה של כמתאוננים הפוכו' וראשו ה אינה הפוכה וזו שלא כראוי לכ"ע אלא יתקן אף נון ראשונה של בנסע תמונ' י"ב שעשה הסופר נונין הפוכין בראשי הנונין הכתובים בסדר יפה קבל הסופר ואף שאינה לפי משמעות הזוהר כי מדרש מדרש הזוהר אינו לעיכוב. הנראה בעיני כתבתי וה' יצילני משגיאות: דברי שלמה לורי"א: