שו"ת מהרש"ל/סימן סח
שאלה אם יש מנהג שלא לאכול ולקדש בליל שמיני עצרת עד שיהא לילה ממש או אינו מנהג:
תשובה מנהג זה לא שמעתי ואינני זוכר איך נהג אמ"ז החסי' ולא חשתי בדב' עד שהרא' לי הג"ה שבת' בש' מהר"ר טעבילא ש"א היה אוכל ביום דא"כ היה צריך לברך לישב בסוכ' ולומ' בקידו' יום חג הסכות כי עדיין יום הוא ואמרתי לא דבר רק הוא אף דליכא למיחש כלל בעניין קידוש לומר יום חג הסכות דהא מוסיפין מחול על הקודש וחג הסכות הוא חול ויום שמיני הוא י"ט ובעבורו הוא בא הקידוש אכן הברכה של לישב בסוכה קש' לתקן לא לאומרו אין ראוי דלמה יגרע ברכה מחוייבת נהי שברכות אינם מעכבות היינו בדיעבד אבל לחיובי עצמו בברכה דהיינו לאכול בסוכה בעוד יום ולא לאומרו א"כ עון גדול הוא וגוזל ח"ו הברכה ומועל בהן ואין שייך לומר כיון שמוסיפין מחול על הקודש א"כ עבד היום זה אינו נהי דמוסיפין בתפילה כדאשכחן רב דצלי של ערב שבת בשבת אבל מ"מ לא להשוות לילה שהרי קריאת שמע עם ערבית היה אומר בעונת' ומשום הכי ג"כ אין ראוי לספור ספירת עומר בליל שבת אחר קידוש עד לילה כאשר כתבתי כבר בתשובה סי' י"ג ולאמרו ג"כ אין ראוי א"כ סתרי אהדדי שאם אמר לישב בסוכה א"כ חול הוא וקידוש למה בא ואם י"ט הוא וקידוש בא בזמנו א"כ לישב בסוכ' למה בא כך עיינתי בדבר לקיים מנהג החסיד שוב באתי עם הספר ומצאתי ראייה גדולה לדבריו שאין מנהג אלא חיוב' הוא שהרי כתב הר"יף בסוף לולב וערבה והרא"ש אחריו וז"ל ולעניין מיתב בסובה בשמיני הלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכין והיינו טעמא דלא מברכין כיון דיום שמיני עצרת הוא דלא אפשר לברוכי לישב בסוכה דסתרי אהדדי אי יום סוכה הוא לאו ח' עצרת הוא ואי ח' עצרת הוא לאו יום סוכה הוא ומשו' דמספקא לן בתרווייהו עבדינן לחומרא יתבינן ונהגינן ביה מנהג י"ט דהוא יום ח' עצרת לחומרא ע"כ אלמא דאי לאו דעבדינן לחומרא מכח ספק לא מצאנו ידינו ורגלנו איך יתבינן ולא מברכי' וא"כ היכא שהוא עדיין יום ואין כאן ספק איך יתבינן ולא מברכין ולברך אי אפשר כמו שכתבתי דסתרי אהדדי ושוב עיינתי בדברי הר"ן ומצאתי להדיא שאין לקצר ברכה המחוייבת אפילו אם אתה עושה י"ט חול שכתב וז"ל והלכתא מיתב יתבי' ברוכי לא מברכין ופירוש מיתב יתבי' אע"ג דידעינן בקבוע דירחא משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיבם אבל ברוכי לא מברכין כי היכי דלא ליתי לזלזולי בי"ט כך פי' רב אלפס"י ז"ל ואע"ג די"ט שני של פסח עבדינן י"ט ועבדי' ספירת עומר ולא חיישי לזלזולי בי"ט שאני דהתם היינו טעמ' משום דספירת עומר וקדושה לאו בהדדי קאתי אלא כל חד וחד עבדי' באפי נפשי' אבל כאן ברכת לישב בסובה היא בכוס אחד עם הקידוש ואם מברך לישב בסוכה ב"ח איכא למיח' לזלזולי י"ט ול"נ אין צריך לכך דספיר' העומר אי איפשר לדחותה משום זילזול דידעינן בקביע דירחא והרי חייב בספירת עומר מדאורייתא ואין ראוי שתיעקר ברכתו אבל ישיבת סובה בשביעי ספק שמיני הוא מדרבנן בעלמ' ע"כ אלמא דשמעי' להדי' שאם חייב מדאוריית' אין ראוי שתיעק' ברכה וכאן אם יו"ט הוא מחוייב מדאוריית' שלא לאכול חוץ לסוכה ואם אכל בה צריך לברך מן התורה ואין ראוי לעוקרו ומ"מ בדיעבד אין נראה לברך שהרי הר"ן אינו חולק על טעם הראשון אלא שכתב ול"נ אין צריך כו' וא"כ לפי טעם הראשון מאחר שהוא בחד עניינ' אי איפשר לזלזולי בי"ט מאחר שכבר קיבל עליו י"ט וקידש על הכוס וגם הוא סתרי אהדדי כדפי' ולכן איסור גדול הוא למי שמקדש קודם הלילה מ"מ באתי לישב מה היה דעת הראשונים אשר לפנינו שלא השגיחו בזה ואכלו מבעוד יום משום דס"ל מאחר דאשכחן מ"ד דס"ל כיון שבירך בי"ט ראשון שוב אינו מברך נהי דלא ק"ל הכי מ"מ כדי הוא בזה שהוסיף מחול על הקודש ועבדינן לילה לענין תפלה שה"ה לענין ברכת לישב בסוכה מאחר שכבר בירך כמה פעמים הנלע"ד כתבתי: