שו"ת מהרש"ל/סימן סו
שאלה מלמד אחד שמת לו מת אי שרי ללמוד עם התלמידי' חזרות בתוך ימי אבלו. וגם היה לו אח משותף בחנות אם יכול האח לישב בחנות ולמכור או לא:
תשובה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. ללמוד עם הנערים בימי אבלו נראה דשרי מאחר ששכיר הוא ומשועבד לאחרי' צריך לגמו' פעילתו והשוכרו מעכב עליו ואומר אם תבטל מלימודך אינני משל' לך כל עיקר כי ממך זכה ללמוד ולא מאחר ולכן אפי' אם תעמוד רב אחר במקומך לא אקבלנו ולא מבעי' לרש"י דפי' בר"פ מי שהפך הא דקתני ואם היו מוכחרי' או מושכרין אצל אחרים יעשו פי' רש"י אם היו מוכחרין או מושכרין הם או בהמתם אצל אחרים למהלך חדש או חדשים הרי אלו יעשו הן בעצמן ולא יפסידו כל שכרן ובעלים נמי לא יפסידו כל שכרן והכא לא קתני ע"י אחרים שהרי הן בעצמן מושכרין וכן כתב בהג"ה מימונ"י בשם ר"א ממיץ ואפילו לדעת הרא"ש שכתב קולא גדולה היא להתיר שיעשה מלאכה בעצמו שהרי אפי' עני שמתפרנס מן הצדקה לא יעשה בצנעה בתוך ביתו תוך ג' ימים הראשונים ומשום הפסד ממונו שרי לעשות מלאכה בפרהסי' מ"מ נראה בנדון זה שלומד עם התלמידים בביתו הוא דבר שבצנעה והוי הפסד לדידיה ולאחרים מודה הרא"ש נמי דשרי ועוד נהי דלא שרינן משום הפסד ממון גבי אבילות היינו מה שמפסיד מחמת ימי אבילות דאיסור' הוא דרביץ עליה אבל מה שיפסיד בגרמתה אפי' אחר שכלו ימי אבילות לא אסרינן עליה ומשום האי הפסד דאחר ימי אבילות שרינן לעשות אף בימי אבלו וכמו שכתב ר"א ממיץ להדיא שאם הם מובחרין או מושכרין כו' שיעשו שאם לא יעשו יפסידו גם שכר הימים שאמר אבלם דהיינו שכר כל החדש וזה בודאי אין להם להפסיד ע"כ ובודאי אף רש"י כיון זה אלא שהר"א ממיץ ביאר דבריו ביותר וא"כ בנדון זו יפסיד כל שכרו כמו שכתבתי ועוד נראה בעיני שמן הסברא אין לנו לאוסרו ללמוד עם הנערים דמאיזה צד אסרו אבל בתורה משום שמחה ומאחר שזה טרוד במלאכתו לית ליה שמחה אפילו העיון שהוא מעיין ההלכה קוד' שילמוד עמהם מ"מ בהול במלאכתו כדי שיוכל לגמור פעולתו בפרט מאחר שמצינו בירושלמי והסמ"ג הביאו תניא אבל שונה במקום שאינו רגיל לפי שאין זה שמחה אלא טרוד בעניינו ונהי דלא ק"ל הכי שהרי כל הפוסקים לא הביאו משום דהאי ברייתא אתיא כר"מ דשרי בט' באב כה"ג ואנו ק"ל כר' יהודא דאוסר בט"ב ה"ה באבל היינו משום דשם אחר העיון תבא לו שמחה מה שאין כן במלמד המושכר לאחרים ומשועבד ולעולם טרוד ובהול דוגמה לדבר הרועה יכול להכניס במכחול בשפופרת בשעה שנזקקים הבהמות לרביעה אף על פי ששאר אדם אסור אפי' להסתכל משום הרהור מ"מ זה שעוסק במלאכתו לא יבא לידי הרהור ק"ו שלא יבא לידי שמחה ועוד מאחר שאמרו רז"ל ואם רבים צריכים לו מותר ה"נ רבים צריכים לו ואפילו מאן דס"ל דלא נקרא רבים צריכין לו לדרוש או לומ' איסור והיתר ולא להגיד הלכה לתלמידים היינו היכא שאפשר שישמעו ההלכה מפי אחרים אבל נערים קטנים שיש להם רבי קבוע אינם עוסקים בעיון לפני רב שהוא כמו אחר מאחר שאינו קבוע להם א"כ בודאי צריכים לו ושרי: