שו"ת מהרש"ל/סימן סב
שאלה עירוי של דבר איסור על גבי אוכלין אי אוסר בכולו או דוקא ע"י קליפא או בכדי נטילה:
תשובה יראה שתלוי זה בעיון רב בדברי הפוסקים בתחילה נדקדק בדברי האשר"י שכתב בפ' כירה על מחלוקות רשב"ם ור"ת גבי עירוי אי חשוב ככלי ראשון או ככלי שני וז"ל ועוד הביא רשב"ם ראיי' מהא דס"ל כשמואל דאמר תתאה גבר דתניא בפרק כיצד צולין כוותיה דאי עירוי מבשל אם כן עילאה גבר ומתוך זה היה מתיר לערות רותחין בכלי על תרנגולת למולגה ור"ת היה אומר אדדייק רשב"ם מרישא לידוק מסיפ' איפכא אבל נותן הוא לתוך הקערה משמ' שהתבשיל כבר בחוכה דרמיא דאילפס וקדירה הא לערות מן האילפס לתוך הקערה או לתוך התבלין אסור ועוד דקשה מהכא למ"ד עילאה גבר אלא ליכא למידק לא מרישא ולא מסיפ' ואיידי דנקט לעיל המיחם שפינהו לא יתן לתוכה מים אבל נותן הוא לתוך הכוס נקט נמי הכא אלפס והקדירה לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי ור"ת ז"ל היה אומר דעירוי ככלי ראשון והביא ראייה מהא דאמרינן בזבחים פ' דם חטאת ת"ר אשר תבושל בו ישבר אין לי אלא שמבשלים עירה לתוכו רותח מניין ת"ל בו ישבר אלמא דעיר' לתוכו חשוב כמבושל בו ואי תקשה לך הא אמר בההיא סוגיא דזבחי' תלאו באויר התנור מהו אבישול ובלוע הוא דקפד רחמנ' או דילמ' אבישול בלא בלוע אמר רבא ת"ש אחד שבשל בו ואחד שעירה לתוכו רותח ומהדר ליה בלוע בלא בישול לא קמבעי' לי כי קמבעי' לי בשלו בלא בלוע אלמא דעירה תוכו רותח חשיב דבלוע בלא בישול וי"ל דהכי קאמר בלוע בלא בישול מחום כלי זה אלא מחום כלי אחר שנתבשל אצל האש ונבלע בתוך כלי זה לא קמבעי' לי כי קמבעי' לי בשיל בלא בלוע כגון תלאו באויר התנור שנתבשל מחום כלי זה ולא נבלע בתוכו מ"מ ע"י עירוי נבלע בתוך הכלי ואוסרו והאי מ"מ מבולבל ומגומגם הוא אם לא שטעות נפל בספרים וצריכין לתקנו והנה ראיתי לחכם אחד שהגיה ועוד מ"מ כו' כלומר חדא דלא מוכח מיניה שאינו מבשל ויכול להיות שאף מבשל ועוד מ"מ שמעינן מיני' דבולע שפיר ע"י עירוי ואוסר וא"כ לפי זה משמע דפליגי רשב"ם ור"ת בבליעה כמו שפליגי בבישול וא"כ רשב"ם סבר דעירוי ככלי שני לגמרי ואינו מבשל וה"ה דאינו בולע וכן ממילא לר"ת דאינו מבשל אלא כדי קליפה ה"ה דאינו בולע אלא כדי קליפה ואומר אני שאותו החכם טעה בדמיונו כי בליעה אינו דומה לבישול אפילו לרשב"ם ומודה דעירוי בולע ומה שכתבו התוספות בפרק בתרא דע"ז גבי נעוה ארתיחו כו' לרשב"ם דעירוי ככלי שני לגמרי אינו ר"ל שאפילו אינו בולע אלא לאפוקי ר"ת דסבר עירוי ככלי ראשון ואינו לגמרי שהרי אינו מבשל אלא בכדי קליפה והוא סבר לגמרי ר"ל אפילו בכדי קליפה אינו מבשל ומ"ה לא כתבו בדברי ר"ת אלא עירוי ככלי ראשון ולא לגמרי ובדברי רשב"ם כתבו בכלי שני לגמרי ותדע דאי רשב"ם סבר שאפילו אינו בולע איך הבין המשנה בזבחים דאית' להדיא אחד שמבשל ואחד שעירה בו ואיתא להדיא בסוגיא דלשם דהטעם משום בליעה הוא שבולע הכלי מחטאת ונעשה נותר ולא משום גזירת הכתוב ואם נאמר שרשב"ם מודה בכלי חרס שבקל בולע והת' בכלי חרס מיירי דילפינן מכי ישבר מ"מ והיינו בלי חרס שצריך שבירה א"כ איך כת' הרא"ש דמ"מ שמעינן שבולע הא איהו נמי מוד' בהכי וא"ר אייתו מדתני בירושל' אף בכלי נחוש' כן זה אינו דה' אכתי לא אייתי הא דירושלמי ומיניה מייתי לקמיה דעירוי אפי' מבשל כדברי ר"ת ודוח' לומ' שרשב"ם לא ידע הסוגיא של זבחים דהא אדרבה הוא הביא ראייה מהתם דעירוי אינו מבשל אלא בודאי אף הרשב' מודה דבולע ומה שהתי' לערות על התרנגולים ולא נאמ' שבלע אחת מחברתה משום דס"ל דאינו מפליט כמו שאינו מבשל ומה שכתב בי"ד אחר מחלוקת רשב"ם ור"ת והרשב"א כתב דאפילו אם נחשוב עירוי ככלי שני אסור שאע"פ שאינו מבשל מבליע ומפליט שהרי אסרו אפילו להניח הכסלים על הבש' מיד אחר שחיטה שמא יזוב החלב ויבלע בבשר לפיכך אסור למלוח אלא אחר ניקו' ומליח' ע"כ אל תדקדק מזה שרשב"ם ס"ל דעירוי אינו בולע אלא שרשב"ם סבר מאחר שאינו מבשל א"כ אין כח בעירוי להיות מבליע ומפליט כאחת אבל לעניין בליע' לחוד שפיר בולע לכ"ע וכן יראה להדיא מדעת הר"ן שכת' וז"ל ורבינו שמואל אחיו ז"ל חולק עליו שכת' דעירוי כלי ראשון לאו ככלי ראשון הו' לעניין בישו' מדקיימ' לן בפסחי' תתא' גבר אלא דאיכ' למידחי דהת' מיירי כגון שנטף מרוטבו על החר' שקלוחו נפס' אבל הכ' שא"י קלוחו נפס' אפש' דמבשל הוא משמ' להדי' דאבישל קאי אבל לא לעניין בליע' והאי מ"מ כי שכת' הרא"ש נרא' בעיני שמהופ' הוא ושייך לעיל גבי כול' בלא בישול כו' לא קמיבעי לי דמ"מ ע"י ערוי נבלע בתוך הכלי ואסרו וכן ראיתי בתשובת רשב"א שהביא האי שמעתא דזבחים ופירש כנוסח זו שהגהתי א"נ יש להגיה דמ"מ ע"י רוב חום נבלע בתוך הכלי ואסרו ואין צריך להפכו ומאחר דיש חילוק בין בישול לבלוע גבי עירוי אם כן מסתבר למימר לר"ת דמבשל כדי קליפא והילכתה כוותיה אם כן גבי בליע' בולע בכולו ולא שייך למימ' תתאה גבר אלא בשני חתיכו' שהאח' חמה השנייה צוננת אבל בעירוי של רוטב רותחין מכלי ראשון שפיר בולע בכולו ואין להקשות ממה שכתב הרא"ש והטור הביאו שאין להכשיר כלי שנשתמש איסור בכלי ראשון ע"י עירוי לפי שנבלע האיסור בכולו העירו אינו מפליט אלא כדי קליפה אלא כלי שנשתמש ע"י עירוי יכולין להכשיר ע"י עירוי וא"כ אי אמרי' ששפיר בולע בכולו אלא שאינה מבשל אלא כדי קליפה וכן מפלי' א"כ אפי' נשתמש בו ע"י עירוי אין יכולין להכשיר ע"י עירוי דיש לחלק דכלי מתכות אינו בולע יות' מה שאוכלין מתבשלין וכמו שהאוכל אינו מתבשל בעירוי אלא כדי קליפ' כך הוא בולעו ונמצ' שלא בלע איסו' אלא כדי קליפ' ומ"מ מפליט כדי קליפ' כמו שמבשל כדי קליפ' וכדאית' להדי' בירושלמי והתני אף בכלי נחש' כן אית לך למימ' כלי נחוש' בולע תבלין אין מתבשלין ומ"ה דייק נמי הסמ"ג בשם מורו ר' יהוד' דאין כח בבליעת כלים יותר מלעניין בישול והוא כתב אכלי שני וה"ה בכלי ראשון לעניין עירוי אבל כלי חרס יותר בולע ממה שאוכלין מתבשלין כדאיתא בירושלמי להדיא התיבון תמן כלי חרס בולע תבלין אין מתבשלין וכן כתב להדיא בהגה אשר"י בשם מהרי"ח וז"ל וכל שהוא מבשל הוא מבליע וכל שאינו מבשל אינו מבליע חוץ מכלי חרס דאפי' ככלי שני בולע וא"כ כ"ש אוכלין הדכין שהן בולעי' בקל שיותר הן בולעים ממה שהן מתבשלין אם כן מסתבר למימר שבולעין בכלי בפרט ע"י עירוי שמבשל עד כדי קליפ אבל כלי שני דנהי דק"ל להחמי' דכלי חרס בולע בכלי שני כמו שפסק נמי מהרא"י בשערים ואם כן כל שכן באוכלין מכל מקום נראה דאינו בולע אלא כדי קליפ' מאחר שאינו מבשל כלל: הנראה בעיני כתבתי דברי שלמה לוריא: