שו"ת מהרש"ל/סימן נט
ראה ראיתי העדות שהוגבה על ר' יקר בר שמעון איך שהלחיש באזנה של בעולת בעל מרת רחנא אשת רבי אליעזר דברים של דופי וניבול ולולי שתורה היא להשיב לחוטא כפי ענשו לא הייתי מזכירו אפי' ע"י עט.
וז"ל בל"א דורום ווילשטו מיט מיר ניט טנצן דאז דייני איז איבר גילט דוא נעמשט צו דרייא גלאד גילדן דערנון עכ"ל הרע.
וכל זאת עשה כדי להכלימה ולפוגמ' ובמע' שגדול עונו מנשו' הלוא הזהיר רבותינו על ככה במסכת כתובות שאפי' במקום מצוה כגון לשמח חתן וכלה אסור כו' הכל יודעין כו' ואמרו כל המנבל פיו אפי' גזר דין של שבעי' שנ' נהפך לרע ק"ו ניבולי של קלון ודופי הלבנת פני רעהו עד בכי ואשרי לה שבכת' על גודל צערה מרו' צניעו' וכשירות' אבל לאותו יקר היה ראוי שיבכה על נפשו ועל רוב עונו. גם מה שאמר שהיא לוקחת מן הבעילה ג' זהובים אדומים הדבור יורה שדימה אותה למטרונ' זונה ח"ו ואף שמתרץ דיבורו שעל הבעל קמכוון ס"ס ש"ר של קלון יחס לזר' דאברה' אבינו הו' שהאשה תמנע תשמיש המיטה מבעלה עד שיתן מוהר וק"ו עם הטבילה שהרי טבילה בזמנה מצוה וכן צוה ר' שמעון ז"ל להטביל בתו אפילו בחורף ובעלה לא היה אצלה כ"ש כשבעלה אצלה וכזאת לא תהא בישראל. ולכן אני אומר שאותו יק"ר נבלה עשה בישראל הכזונה יעשה את אחותינו ויקר בעניו המות לחסדיו כי גנה מקור חסד.
והנה אבא בקצרה כי מדת הדין וק"ו המשפט נותן שיעמוד בכניסה ראשונ' לפני הארון ויקח שתי נירו' דולקו' בידו ויבקש מחיל' בלשון זה הנני יק' חטאתי והנני מבק' מאת הי"ז ואח"כ ממר' רחנא ובעל' ר' אליעז' שימחלו על ניבול פי כי חטאתי ונתחרטתי ואחר המחילה ישב ד' שבועו' באבל אחורי הפתח בב"ה ואולי שב ורפ' לו ואני גוזר בחרם ב"ד העליון ובחרם ב"ד התחתון על כל הקהל שיכופו אותו יקר לקיי' האיגר' ההיא והפס' הלז ואם יסרב אותו יקר יהיה מוחרם מפי עליוני' ושרפי' ופתגמ' מאמרין קדישין ואם ישמע יונעם לו.
והנה מקרוב שמעתי שאותו יקר רוצה להוסיף רשעה על רשעתו ולהביא עדות איך שהיתה משבחת עצמה בין הנשי' איך שבעלה הוכרח ליתן ג' זהובים אדומים שתטבול ואף א"כ הוא לא יצא זכאי מבית דיני כי כן דרך הנשי' לשבח את עצמן כשמספרות זו עם זו דרך שחוק ושמחה ואין לאיש טענה ביניהם ומה לו להשגיח בדברי הנשים ודברת בם אמרה התורה ולא בשיחת ילדים וקלות ראש ולכן לא ימלט כי אם יקיים פסק דינו כנ"ל.
וגם גוזרני על אותו יקר הנ"ל שישלם לר' אליעזר כל הוצאותיו שהוציא שהוציא על הב"ד והפסק כאשר יברר לפניכם ואת קהלא קדישא נאוויהורודק גוזרני עליכם בכל העונשי' הנ"ל שתגזרו עליו שישל' ויקיים פסק הנ"ל ואל יפול מדברי ארצה. וגזורני על הש"ץ בחרם ב"ד העליון ובחרם ב"ד התחתון שיקרא הכתב שנית בקול רם ויזהיר בעונש הגדול על אותו היקר ועל הקהל שיקיימו האיגרת הנ"ל בכלל ופרט: