שו"ת מהרש"ל/סימן נה
צדיק כתמר יפרח יגמל שקדים ויצץ ציץ סרח ויהי לגפן סרח וחכמתו אל תסרח כי אם יהא לעודף סרח יראה זרע ויאריך ימים כסרח אהו' מרחוק אקרא לו בקרוב האלוף המשכיל החכם השלם מהר"ר יוסף יוסל יצ"ו בצירוף שלום הסרים למשמעתך.
אף כשכבר קראתיך ולא עניתני כראוי אלא כענה אוי"ב מן הסערה והרימותה תלונתם על המזהירים והמזכירים לפניך נפשות ביתיך וכ"ש ע"י המוכיחים הרימות נס לבלתי נסות עליך ואף עתה מיסתפינא שאקרא ולא תעני' אכן הוכיח תוכיח את עמיתך הכריחני לבא עד הלום כי ארז"ל שיעור הוכחה עד הכאה לדברי רב ואף דהלכה כר"י לגבי רב ושמואל כדאיתא בפר' מי שהוציאוהו והוא פליג ואמר עד נזיפה שהיא קלה יותר מדברי שמואל דאמר עד שיקללו מ"מ הרמב"ן פסק כרב ואף שהסמ"ג כתב שלא נתברר טעמו אכן נ"ל טעמו דהלכה כהמחמיר מבכולן שלא לדחות העשה של הוכיח תוכיח שהיא מצוה שיש בה עיקר ויסוד ויתד גדול לחיזוק דתינו ועליה הפליגו רז"ל במי שיש בידו למחו' ואף על הספק נשמעין אמרו רז"ל בפרק במה אשה אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי גם נראה דלא פליגי הני אמוראי ארב אלא בסתם אדם בינוני שהם בחזקת אינם נשמעין למוכיחים דאפילו בדורות הראשונים אמרו תמה אני מי שיכול להוכיח בדור הזה אם יאמר לו טול קסם כו' אכן כת"ח ותיק כמותך שהוא בחזקת הנשמע למוכיחים כבן יוס"ף מודי' כ"ע לרב דהוכיח תוכיח אפי' מאה פעמים עד שיכנו ולא עד בכלל.
גם לא יכולתי להתאפק מלמשו' ברוחי ולאטום אזני מרוב צעקת וזעקת ואנ"ק צלעתיך העניי' האומללה וכי לעד שמורה וזו' תורה וזו שכרה הלא אפילו לת"ת אמרו רז"ל הולך שתי שנים ושלש בלא רשות ולא יותר ואף בזו אמרו ועבדי עובדא בנפשייהו ורחמנא ליצליה למר ועתה ראה כמה דמי' שפכת דמיה ודמי זרע"ך ואם השיב תשיב עני אני ואין לה במה לשכוב אפי' בעבוטי ועל הראשונים אני מצטע' ואתה בא להוסיף אם כן אשיב אומר עני יאסר בתשמיש המטה ולא מצינו שאסרו אלא למוחלט או בשנות רעבון.
גם היא צועקת במר נפש בא יביא לביתו אפי' בידים ריקים הלא חכמתו עמדה לו כל מציקין לא יטלוה וכל מסיקין לא יבטלוה והיא טוב מכל סחורה וממרחק תביא לחמה הלא הכינה עליה מטה ושלחן לפני איש האלהים כמות' גם לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
גם חתנה המשכיל הר' מענדיל בר אורי ממשפחה הגדולה ממשפחת שוורץ מענדל ומשפחת שמעון אאורבאך נפל לפני בבכי והעתיר עלי דברים לעורר את מכ"ת על אהבה הישינה ועל ברית כרותה באשת נעורים שלא לבגוד בה כאזהרת מלאכי וכל דבריך הדחוים כבר ידענו שאין בהן ממש הן מילין דכדי הן לכן הנח מהראשונות ובא בגין אשתך ובגין בניך ואל תצפה עוד לחיי שעה אלא לחיי עולם כי היא חייך ואורך ימיך כי כבר ראית שצללת במים אדירים והעלית חרס ולכן תראה שלא יחליף סמ"ך במ"ם.
ודע שלא מעצתי אני באתי להזהירך אלא באזהרת ראשי וחשובי העיר וגזירת שאר רבותינו הנמצאים פה ואף גזרותי הקלושה בחרב לעושה על עוברי הדת ר"ל דת משה וישראל ואם תענה אומר אין לי רב' שיגזור עלי אם כן דע שנבא עליך בגזירת רבך ורבי בתור' משה רבינו ע"ה שארה כסות' ועונת' לא יגרע ומה שיש בידיך לקיים קיים ובגזירת ר"ג מ"ה עם גזיר' הקהילות שלא לעגן אשה כלל ולכן השמ' בנפשך מאוד כי הרימותי את ידי לאבינו שבשמים שאם תתרשל עוד ותדח' את הענייה מדחי אל דחי בלך ולא שוב ויסכימו עמדי יתר בעלי תריסין שנשוב את גמולך בראש' ויפגעו בך הפרושי' ולא נחנוף אפי' לגברא רבה דכוותך ולכן אחו' מחול לי על רבוי האזהרות כי צורך שעה הם ואם תשמע יהיה להזכרה נפש ולבסם רוח ולצוותא רבה וש"ש:
אחרי גומרי מגילת' דא צויתי להקרות המגילה לפניה לדבר על לבה שיהא לה למשיב נפש ותצפ' לביאת' אז העניה הרימה קולה בבכי באמר' אין תועלת בכל אלה מה מועיל הוכח' לגבר' רבה שכבר ידע כל אלה אלא שנשתק' ונשתבש בדעתו מלבוא בידים רקנות אף נגד מזל גלגלו ע"כ אם מצאתי חן בעיניכם תכתבו כתב קובלנא בעבורי עליו אל הגדולי' אשר בארציכ' כגון הגאון מוהר"ר יעקב והגאון מהר"ר ליזר שהם אצילי הארץ בעלי שם שהם יכפוהו בדבר מצוה כי יש לאל ידם לעשותו ויגלו קלונו ברבים אם לא ישמע עד אשר ישיב עקביו אבל הכת' שכותבין לו ביחידי יסתירנו אחר קריאתו ויכבשנו הלא מתלין אמרין אינשי איגרת' דלא בעינא דעיצנ' בסדקיא או בשמי קורה עבד'.
והנה אהובי לשמוע האוזן שמעתיך וחסתי על זילותא דצורב' מדרבנן ואמרתי לא נאה ולא יאה לעשות כאילו לאיש כמוהו אבל אנכי אערבנו ומידי תבקשיהו בתלונתיך אם לא יבא אחרי כתב הלז כי לא יטוש ולא יפיל מדברי ארצ' הלא איש יודע וחסיד הוא וסר למשמעתי והנה הענייה קבלה תנחומין ואמר' אל תכזב בשפחתך וע"כ אהובי ראה את אשר לפניך שאני בפנים ואחרי' מבחוץ ובעבור כבוד תורתך נכנסתי בעובי הקורה דלא ליפגע בך זילות' ואם ח"ו אחר כל זאת תמאן אז תדע שנצא לקראתך עם ישיבתינו הגדול' ועם שאר רבותיי וחביריי ויתר זקני עמי לעשות מעשה אשר לא יעשה ודי בהערה זאת: דברי שלמה לורי"א: