שו"ת מהרש"ל/סימן ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה אי שרי לאכול כמה מיני תבשילין של חלב בערב ט׳ באב קודם מנחה ואחר כך אוכלין סעודת מפסקת בפירות על הקרקע

תשובה נרא׳ אותן שאוכלין מעדנים בערב ט׳ באב בכמה מיני טיגונין לרוב התבשילין כאילו הוה סעודת שלמה אלא שאין אוכלין בשר ושותין יין בודאי הוה בכלל בטן רשעים כמו שכתב הרמב״ן והטו׳ הביאו ומה שתפס הרב אוכלין בשר ושותין יין היינו לפי הגמ׳ שאינו אוסר בשר ויין כ״א בסעודה המפסקת רק המנהג הוא שלא לאכול בשר כל החודש עד ט׳ באב וזה לשון הגמ׳ אמר רב יהודא אמר רב לא שנו אלא בסעודה שמפסיק בה אבל בסעודה שאינו מפסיק בה מותר אפי׳ בשש שעות ומעל׳ ופוסק בסמ״ג וכן הלכה וכן הג״ה ומסיק וכבר נהגו כל ישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין כל היום כו׳ ע״כ א״כ שגם בימי הסמ״ג לא נתפשש מנהג איסור בשר אלא ביומו א״כ ג״כ לפי הגמ׳ כותב הרמב״ן שמתיר בשר קודם סעודה המפסקת וכן פוסק בסמ״ג

מ״מ הוא בטן רשעים שאוכלין כל צורכם במעדנים לאכול אח״כ עראי וה״ה שאר אכילות מחלב שעושין בתיקונים כמו לחג השבועות בארצנו והנה תפש הרמב״ן ראייה מן המיימוני שכתב מימינו לא אכלנו ערב ט׳ באב אפילו תבשילין של עדשים וכתב ערב ט׳ באב היינו אחר חצות ועוד דאי איירי בסעוד׳ המפסיק בה אבל כבר אכל כמה מינין א״כ מאי רבותי׳ שכתב מימינו לא אכלנו כו׳ לכן אומר אני שגדול עונש מנשוא בפרט לקצת יודעי התורה: דברי שלמה לוריא