שו"ת מהרש"ל/סימן כד
זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים ח"מ בשני בשבת בעשרה ימים לחדש אדר שנת חמשת אלפים ושלש מאות ואח' עשר לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בלובלין איך שבאה לפנינו עדים ח"מ מרת אידל בת ר' יחיאל ז"ל ואמרה לנו הוו עלי עדים איך שאני מוסר מודעה בפניכם איך שר' הלל בר יוסף מוציא קול דיבה עלי איך שקדשני ולא היה לו שום עדות בעולם ולא רמז ולא רמיז ואנסני והכריחני ליתן אליו סך גדול כאשר ידוע לרבי' וגם הביא אותי להזיקות גדולות ועכשיו מסרתי מודעה בפניכם שכל מה שהו' מבקש ממני היום אני עושה לו ואתן לו ולמחר אבטלנו ואתבעיה לדינא מפני כל מה שאני עושה באונס אני עושה כדי לפטור אותו ממני. וראינו אונס דמרת אידל הנ"ל דאונס הוא וידענו באונסה שאונס ממש הוא וכן כתבנו מודעה זאת וחתמנו ונתנו לה להיות בידה לעדות ולזכות ולראייה שמסרה המודעה הזאת קודם הנתינה: יקותיאל בן מהר"ר אשר שליט' חזקיה בר אליכסנדרי ז"ל: נשאלתי מאחרים כגון האי איתתא שמסרה מודע' כנ"ל אם יש ממש במודעה אי לא כי הממון הונח ביד שליש והיא עכבה הממון שלא ליתן לו. ובתחלת המחשבה עלה על רוחי שלא להשיב אפי' במאי דמעייל תעלא מבי כרב' כי שאל אבי ויגדך וגו' מהם אתבונן כי מיהיה גדול בדורינו מקרוב כה"ה מהררא"י שכת' שאין דרכו להשיב בדיני ממונות אפי' דרך משא ומתן אם לא שהוברר מב' צדדים ושמע כל טענותיו מה שאינו בנדון דידן גם מצאתי בתשובה ששאל גדול הדור למהר"ר משה מינץ תלמידו ולמהררא"י כמה שאלות והשיב על כולן לבד על שאלה אחת שהיה בו דררא דממונא השיב קבלתי מרבותי והם קבלו שאין להשיב בדיני ממונות כלל א"ל שהוברר מב' צדדים ושמע טענותיו מ"מ אמרתי בלבי אלמנה ויתום ברית כרותה להם א"כ עדיפא לאו דידהו להאי מלתא להיות להן למליץ יושר ואין בו משום לא תשא שמע שוא או שמוע בין אחיכ' כדאית' פ"ק דסנהדרי' דדוק' על הדיין הזהיר כדפרש"י התם טעמ' להדי' אבל בנדון זה שכבר נתמנה על הדין מרצון שניהם שאירי ומחותני ה"ה האלוף המופלג מהר"ר יוסף כהן מורה צדק נושא אפוד ואינני אלא כתלמיד הנושא ונותן לפני רבותי למצא זכות לאלמנה אולי יראה הרב דברי ויאמר ישר אף לאחר ששמע טענת שניהם ואף שיש להשיב א"כ ק"ו מי דוחק אותי להכנס בעובי הקור' בפרט מאחר שאנן מסולקין מהאי פסקא וכבר מסור לדיין אשר בידו כלי חמדה ותושיה בסיעת תריסין מלומדה א"כ מה לי ולצרה הזאת אפ"ה אמינא מצוה רבה להפך בזכותה ע"י הדת האמיתי אפי' שיש ממונה וראייה מהא דאמרינן בפרק כמה בהמה ר' יודא הוה יתיב קמיה דשמואל אתאי ההיא איתת' קצוח קמיה ולא אשגח בה א"ל רב יודא לא סבר מר אוטם אזנו מזעקת דל וגו' א"ל שיננא רישך בקרירי ורישא דרישך בחמימי הא יתיב מר עוקבא אב"ד דכתיב בית דוד כה אמר ה' דינו לבק' משפט והצילו וגו' פרש"י רישך בקרירי שאני רבך איני גבו' אבל מר עוקב' שהוא ראש לי ולך יכוה בחמין דכתי' בית דוד לא ענש אלא למי שבידו לשפו' וקש' מה היה צורך לומר רישך בקרירי היה לו לומר ריש' דרישך בחמימי כו' אלא הני פירו' אעפ"י שאני ג"כ נענש בדבר אבל איני נכוה אלא מעט מזער אקבל עונש כדומה מי שהוא רך ואסתניס ושופכם על ראשו קרירי ודרך משל ודמיון הוא לרוב מיעוס הצער כמו שאומר בתלמודא פר אילו נערות כי נהמא אקושא לחינכי וכמו דמשחיל בינת' מחלבא בברכות וכן מצאתי בפירוש האגדות ואם כן קשה למה היה לו ליענש אפילו מעט מזער מאחר שהיה מסולק מן הדין שהרי באתרא דמר עוקבא היה ואסור לו להורות במקום רבו וחייב מיתה ומשמע שהיה רבו מדאמר רישא דרישך דומיא האי רישך דאמר שמואל לרב יהוד' תלמידו וק"ו שהיה נמי אב"ד דאפילו הוה שמואל גדול מיניה אין לו להורות זולתו גם ההיא איתתא דצוחה קמיה אמאי לא צווחה קמיה דמר עוקבא ודוחק לומר שלא ידעה דאם כן היה לו להשיב לה לכי למר עוקבא דהוא אב בית דין גם קשה למה לא אמר אותו התנצלות לפניה ולאמר לה מה אעשה ליך מאחר שמר עוקבא אינו משגיח ביך כדי לקיים והיית' נקיים מ"ה ומישראל אלא בע"כ נראה לפרש דהאי איתתא דצוחה קמיה היינו כדי שייגע עצמו בעבור' להקדימה לדין ולהפך בזכותה לפני מר עוקבא והוא היה ממאן מפני שהיה מתירא של איקפיד מר עוקבה בדבר ויאמר וכי אני צריך זירוז להקדימה ולהפך בזכותה וכי אין אני יודע איך להנהיג צאן יוסף ומספק הקפדת רבו היה מונע ועל זה היתה האי איתתא צווחת לפניו ולא אשגח בה והקפיד רב יהודא על זה עד ששמואל קצת הודה לדבריו והיה מדמה עצמו לקצת עון שהיה לו להכנס בעובי הקורה ולעשות את שלו ומסתמא האי איתתא אלמנה הויא דהא כל כבודה בת מלך פנימה ומ"ה כתבו קצת גאונים שאין מזמינים אשת איש לדין אלא שולחים אחר בעלה וק"ו שהיא לא תקפיד עצמה אלא תרשה בעלה לטעון בעבורה וא"כ מאחר ששמואל תלמיד דמר עוקב' הוה משתפי במה שלא היה מיגע עצמו להקדימה ולהפך בזכותה בפני רבו ק"ו לכל מי אשר חננו הבורא מהחכמה התורה כפי השפע והשגת שכלו להפוך בזכות אלמנה ויתומים לפני מור' דרך מתא ומתן ולא כדרך פסק דין ואומר אני כפי אשר יראוני מן השמים והשם יצילנו משגיאות: