שו"ת מהרש"ל/סימן כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה כוס של ברכ' המזון אם אין לו שכר אם יכול לברך על משקים אחרים הגרועים ממנו:

תשובה יראה דאם אין לו שכר חמר מדינה שיכול לברך אפילו על משקה הגרוע אף שכתבו המחברין שכוס של ברכת המזון צריכ' יין או חמר מדינ' היינו לעניין יוצ' ידי חובתו דאמרי' ברכת המזון טעונ' כוס וכן הילכת' אפי' ביחיד ולעניין זה לא יצא ידי חובתו אבל בני אדם הנמצאים רובן שאינו שותק שכר אלא לברכה ואינן מברכין על הכוס וא"כ עכשיו שאין להם שכר כגון ע"י הדחק מוטב שיברכו על משקין אחרים שקורין קוואש או בורשט שרוב שתיית הבינונים הוא שיכול לברך עליו שמוטב הוא ממי שאינו מברך לגמרי על בכוס ואינו משו' ברכה לבטל דכיון שבירך ברכ' המזון אסור לשתות בלא ברכה וראייה מפסחים דאמרינן שם שאפי' על ברכת המזון אין לברך א"ל משום הפסק כיון שאמר הב ונברך אסור למשתי א"כ ה"ה נדון דידן ואין לומר שהוא פוגם באותו הכוס הברכה שלמעלה והוא בזוי מצוה מאחר שפסקו רז"ל שבשעת הדח' אפי' על כוס פגו' יכול לברך עליו אף שאין לך פגימה למעלה גדולה מזו ומ"מ אסור להורו' כן בפני ההמון שלא ירגילו בכך ויעשו מנהג זה אפי' שלא בשעת הדחק: דברי שלמה לורי"א: