שו"ת מהרש"ל/סימן יח
סימן יח[עריכה]
ועל דבר האורח שכתבת בפשיטות שאינו אוסר בשבת עד אחר ל' יום וכאשר כתב בית יוסף ומזה באת להתיר בלובלין לישא ולהוצי' בכל העיר:
אמת שמדעת מהררא"י בת"ה יראה שאין האורח אוסר עד אחר ל' ובסוף התשובה נוטה להחמיר דווקא באורח שנכנס לבית הגוי דשמא מכח ישראל הקבוע נאסר עליו אבל אין האורח אוסר על ב"ה דהאורח בטל לגביה אכן בשני אורחים מחולקים שמא כל אחד אוסר על חבירו מיד וכן מסתבר וכן משמע להדיא מסוגיא דפ' הדר גבי ר"ל ותלמידי דרב חנינא איקלעו לההוא פונדק כו' ופירש רש"י פונדק יש בו חדרים פתוחין לחצר ואכסנאי' נכנסי' בהן ואוסרין זה על זה בשב' ועוד בירושלמי מחל' בין רגיל ובין אינו רגיל והביאו התו' והרא"ש אלמ' דרגיל לבא באכסנאי אוס' מיד ואולי שבלובלין רגילין לקבוע לבא בכל ירי וירי' ואף שהר"א והטור כתבו דאיירי בגוי נראה דכ"ש ישראל דלא גרע מגוי לעניין שיאסור על ישראל וכ"ש לדברי ר"י קולן דאין מחלק כלל בין בעל בית לאורח היכא שמחולק בפיתא ומחולק באפייה ובישל וב"ש האורחים בלובלין שהם מחולקים זה מזה שאוסרים זה על זה וה"ה לבעל בית שדר שם. כתבתי במרוצה ואדוני יראה לי מקומו כאשר כתב' ואז אדע איך להשיב כי קבלתי' מכל זקינים לאיסור בנדון דידן ואני מוסיף לא די שאסור להם לטלטל בכל העיר אלא אפי' בחצר אסור לטלטל היכא ששני ישראלים נתאכסני' לשם וצריכא עירובי חצירות היכא ששניהן פתוחין לחצר לכל אחד פתח בפני עצמו: דברי שלמה לורי"א עכ"ל.