שו"ת מהרש"ל/סימן יג
סימן יג[עריכה]
שאלה בין פסח לשבועות אם מברכין על ספירת עומר בב"ה אחר הקידוש מיד אף שעדיין שעה וחצי עד הלילה:
תשובה מה שנוהגין שסופרים העומר בע"ש אחר התפלה אפי' בעוד היום גדול ותולין עצמן במה מאחר שתוספו' שבת דאורייתא א"כ לכל מילי חשיב בשבת והא ראייה דמתפללין תפילה של שבת זה אינו דדוקא לעניין שבת הוא דמוסיפין ולא שהיום נעשה לילה וראייה מתוס' ואשר"י דפ' תפלת השחר דכתבו דרב צלי של שבת בע"ש וכתבו מפלג המנחה ומעלה היה מקבל שבת והתפלל אבל ק"ש עם ערבית היה אומר בעונת' בלילה אלמא דאין מועיל קבלת שבת לכל דבר כ"ש ספירת עומר שהרי בחול אנו מתפללים ערבית וקורין ק"ש מפלג המנח' ואין סופרים עד לילה ואף לפי דעת הראב"י שכתב דהאידנא שמתפללין ערבית וקורין ק"ש מפלג המנחה סמכינן אהא דרב דמצלי כו' והיינו שפיר שקרא נמי ק"ש ולא ס"ל כדיחוי של הרא"ש דרב קרא ק"ש בעונתו מ"מ יש להוכיח מיניה דקבלת שבת לא מהני לעניין ספירת העומר דאל"כ מה הבי' ראייה מהא דרב דילמא שאני גבי שבת מאחר שקבלו עליה מבעוד יום וחל עליו תוספו' שבת מ"ה מהני אף לק"ש אלא ש"מ לא שנא וליכא למימ' כלל דסמכינן אמר רבי יהודא דעביד מפלג המנחה לילה כמו שאנו מתפללין ערבית זה אינו דדוקא לענין תפלת ערבית קאמר אבל לא לדבר אמר שהרי אינו צריך קבל עליו שבת מפלג המנחה ובודאי לכל מילי יום הוא ומ"ה אין סופרין בכל השבוע אחר תפילת ערבית אבל בספק חשיכה רגילין לספור כמו שכתבו התוספו' במנחו' ומי שאינו רוצה לשנות המנהג שנהגו מכמה שנים לספור לעולם אחר קידו' יכריע הקהל שיקראו הקהל לב"ה להתפלל אחר כ"ג שעות שיבא עת הברכה בספק חשיכה: דברי שלמה לורי"א: