שו"ת מהרש"ל/סימן ה
סימן ה
[עריכה]שאלה על אחד שמת לו מת בח"ה של סוכות אם שמיני העצרת עולה למניין שבעה ימים במספר השלשים כאשר הרגל עולה למניין ל' אף שאינו מבטל השבעה ימי אבילות:
תשובה יראה דשפיר עולה למניין שלשי' מאחר שמצינו דחשבינן שמיני עצרת כנגד שבעה למניין שלשים היכא דקברו קודם החג ה"ה נמי בתוך החג וליכא למימר דאי אפשר שיעלה למניין שלשים קודם שנתבטלו ז' ימי אבילות שבעה ימי הרגל עצמם יוכיחו שעולים למניין שלשים אף שמונה שבעה ימי אבילות אחר הרגל וא"ל דאם איתא שהיה עולה כנגד שבעה ימים אפילו קברו בחג א"כ יותר היה לנו לומר שיבטל ז' ימי אבילות ממה שיבטלו ז' ימים ממניין שלשים ואנו ק"ל דאפילו קברו בחג מונה ז' ימי אבילות אחר החג זה אינו דהא אפי' קברו בתחילת הרגל אמרו שעולה למניין שלשים ומונה שבעה אחר הרגל ולא אמרינן דז' ימי הרגל יבטלו ז' ימי אבילות ובזה מתיישב שפיר מאי דקאמר' ברייתא בפ' ואלו מגלחין רגל עולה למניין שלשים כיצד קברו בתחילת הרגל מונה שבעה אחר הרגל ומלאכתו נעשית ע"י אחרים ועבדיו ושפחותיו עושין בצנעה בתוך ביתו ואין רבים מתעסקים בו שכבר נתעסקו בו ברגל ורגל עולה לו ואמאי לא אשמעי' רבות' דאפי' קברו ברגל שהרי כך הדין בקברו ברגל כפי הימים שעברו עליו ברגל מקילנן לגבי עבדיו ושפחותיו כו' לעניין תנחומין כו' אלא שבא לאשמועינן אף שיש ז' ימים קודם שיתחילו האבילות אפ"ה לא אמרינן שיבטלו האבילות וא"ל כל רגל שאין לו כח לבטל א"כ הוא כשאר ימות החול ואינו עולה נמי למניין ז' ימים ותאמר שדין ביטול ועולה שוין הן א"כ יש להשיב משמיני עצרת גופא שהרי אם קברו לפני החג שבטלו הז' ימי אבילות קודש החג והיה ראוי לומר ששמיני עצרת יבא ויבטל שלשים כדרך כל רגל ולא אמרינן הכי כמו שתירץ הרא"ש דלא אמרינן שיבטל שלשים א"ל שהתחיל לנהוג דין שלשים אחר ז' ימי אבילות ואפ"ה אמרינן שנשאר לו חשיבתו שעולה כנגד ז' ימים כמיין שלשים כ"ש הכא דאין חידוש שאינו מבטל ז' ימי אבילות שכבר לא נהג אבילות כלל ויעלה למניין שלשים כמו שעולים ימי הרגל וממילא עולה במקום ז' ימים גם מלשון הרי"ף משמע אף שאינו מבטל ימי אבילות שבעה מ"מ ראוי שיעלה למנין שלשים וא"כ אמאי לא חשבינהו כנגד ז' ימים וזה לשון הרי"ף הקובר את מתו ברגל אע"פ שאין רגל עולה לו למניין שבעה עולה לו למניין שלשי' דכי תנן והרגלים מפסיקין ואינן עולין למניין שבעה הוא דאינן עולין דמצוה שבעה אינה נוהגת ברגל אבל למניין שלשים עולין הואיל ומצות שלשי' נוהגת ברגל דהא אינו מגלח ברגל וכן הלכתא ע"כ משמע לפי טעם זה דרגל עולה שפיר למניין שלשים כמו שאר ימי החול וא"כ מאחר דק"ל דכל רגל חשוב כז' ימים וכן שמיני עצרת א"כ למה לא יעלה למניין שבעה ימים כמניין השלשים ואף ברייתא סתמא קתני ורגל עולה לו דמשמע כל רגל עולה כמניין ה"ל כדינו שכולן נחשבים לז' ימים ומה שכתב במרדכי מסקינן היכא דיום אחד לפני הרגל קבר את מתו בין אותו הרגל הוא יום אחד כגון עצרת ור"ה וי"כ בין יש בו הרבה ימי' עולה לו למניין ל' י"ד ואם קברו לפני סוכות עולה לו לעשרים ואחד יום רק לשומע שמועה קרובה בר"ה או בעצר' או בי"ב נחלקו בו שני גדולי הדור הר"ר יוסף וריב"ם לדברי הר"ר יוסף עולה למניין שלשים ז' ולדברי ריב"ם אינו עולה כ"א יום אחד ואף שמיני עצרת של סוכו' אינו עולה לו אם לא קברו לפני הרגל בחול וכן הדין לשמועה קרובה עד כאן ואומר אני שמקור נובעו של המרדכי הוא מדברי התוס' של האחרונים וז"ל הקשה בתוספות הרב מה אנו צריכין שיהא ר"ה בשבעת ימים בלאו הכי נמי מותר לגלח ערב י"כ דהוי כקובר את מתו ח' ימים קודם י"כ דבטלה הימנו גזירת ל' ותירץ דנפקא מינה אם לא גולח ערב יום כיפורים דאינו מגלח אחר י"כ אבל עתה דחשבינ' ליה בשבעה וי"כ בשבע' וערב ר"ה לשבע' ימי' ובין ר"ה לי"כ שבעה א"כ בתר י"כ שני ימים מגלח ואין נראה לו תירץ זה דהא ק"ל כאבא שאול דאמר מגלת אחר הרגל אלא יש לפרש דנפקא לן מיניה לעניין שמועה רחוקה דחשבינן לה שמועה רחוקה בהני ב' ימי' אחר י"כ וזהו דוחק גדול כי זה אינו מפורש בשום מקו' שתתשב שמועה רחוקה פחות מל' יום ויותר היה לומר לעניין דחשבי' לאחר ר"ה שבת שלישי דאמרינן לעיל יושב במקומו מיהו אין נראה שום קושיא כלל דהא דאמר ח' ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת ל' היינו דווקא היכא דנוהג אבילות ז' ימים אבל זה שלא נהג אבילות כי אם יום אחד לא אמרינן י"כ תבטל ל' ותמהתי למה לא פי' הרב כך כי דבר זה פשוט ובסמוך פי' בעניין זה הרב יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן כ"א יום דדוקא בהני אומרים דשמיני עצרת הרי כ"א יום אבל מת ברגל שלא נהג אבילות קודם הרגל לא הוי שמיני עצרת כי אם יום אחד למניין שלשים כך נראה לי ואיני יודע הבירור כך פירש הרב עכ"ל תוספ' והוא אחד מן האחרוני' ונוטה שהוא תוספות של מהר"ם אבל הרא"ש וכל שאר המחברים לא הזכירו ואדרבה מן התוספות יש להוכיח שיש לי פנים לחלוק עליו שהרי בעצמו כתב שאינ' יודעים הבירור: וא"כ מניין לנו להחמיר בסברות רחוקים שאין לנו בניין ויסוד בפרט בעניין אבילות כאשר כתב הרא"ש כדומה לזה ועוד מן המחבר של תוספות אלו יש לי סמך לדברי שהרי הוא מדמה דין זה שלא נחשוב י"כ כרגל ממש שיבטל שלשים לדין זה שלא: נחשוב שמיני עצרת לרגל שיעלה למניין ז' ימים ואדרבה נראה לו יותר פשוט שהרי כתוב שפשוט הוא ועל שמיני עצרת כתב בשם הרב שאינו יודע הבירור ואם כן מאחר שאנו ק"ל דלא בהאי סברא אלא י"כ שפיר מבטל השלשים ולא נחלק מידי מאחר שאמר התלמוד סתמא דר"ה וי"כ נחשבים כרגלים אין לנו לחלק היכא שלא חולק התלמוד א"כ ג"כ בשמיני עצרת לא נחלק כמה שאמר התלמוד שעולה לז' ימי' ועולה בכל מקום אפילו קברו ברגל ועוד מאחר שר' זרחיה הלוי כתב דכל אותה הרגלים לעולם נחשבים למניין ז' ימים אפילו לעניין שמועה רחוקה אף שלא נהג שום אבילות שבעולם ויש מן החכמים שנסתפקו בדבר הזה ותלו הדבר להקל משום דה"ל ספק אכילת וכדברי המיקל דאבל נקטיה ע"כ ואף דלא ק"ל בהא כרבי זרחיה בזה היינו משו' שלא מסתבר' שיעלה למניין ז' מי שלא שמע שמועות המת כמו שכת' בהג"ה מיימונ"י שמ"ה מסתבר' להחמיר אבל במי שידע משמועות המת פשיט' שיעלה למניין ז' ולא יתבטל תשובות הרגל לגביה אף שאין כאן הפסקת הרגל ועוד מלשון הטור י"ד יראה להדיא כדברי שכתב והרגל עולה ולמניין שלשי' שמשלים עליה שלשים אפילו קברו בחג ולא אמרינן שמיני עצרת מבטל עכ"ל משמע דדווקא מבטל הוא דאינו מבטל הא לעניין עליית ז' ימים למניין השלשים שפיר עולה דאל"כ לאשמועינן דאפי' אינו עולה כ"א ליום אחד כ"ש דאינו מבטל כך נ"ל הלכה למעשה: דברי שלמה לורי"א: