שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן קפח
שלום רב יבוא ויקרב להאי מרבנן המופלא עושה פלא כש"ת מהו' אברהם נ"י:
כהיום הגיעני נועם מכתבו ונפשו בשאלתו אודות אשה א' מצא' כתם והראתה לחמותה ואמרה שהוא טמא שוב הראתה למרשעת א' ואמרה שאם הכתם חולף הולך ע"י רוק הרי הוא טהור וסמכה האי שוטית על המקיל ושמש' עם בעל' ואח"כ כשנודע הדבר לחמותה צוחה כי כרוכי' ואז מבלי שאלת חכם חזרה וספרה נקיים מיד מבלי שתמתין ה' ימים מחשש פליטת ש"ז ועתה נסתפק מעלתו אי יש להקל בדיעבד שיעלו לה הנקיים או לא וגם מסתפק בקבלת תשובה להבעל והאשה ששמשו נדה:
אומר בתשובת השאלה בקיצור נמרץ כי הזמן לאו איפנוי מופנה. מצד א' הנה אי הי' זה בבדיקת העד לא הי' דעתי להקל כלל כיון דלכמה פוסקי' חשש פליטה סותר מן התורה אע"ג דאיכא הראב"ד דס"ל לא אמרו אלא לטהרות ולא לבעלה ולר"ת דוקא בשמשה עם זב סותר פליטתה ולהרמב"ן כל שהלכה ברגלה כבר כלה והלך לו כל הראוי לפלוט כמבואר בב"י סי' קצ"ו מ"מ איכא רוב רבוותא דס"ל דהוא סותר לבעלה מן התורה ודבריהם נראה עיקר בש"ס ופסקו בש"ע עיין בת"הד סס"י רמ"ה מסיים וז"ל ויש להחמיר כרבינו יונה לענין סתירת הפולטת דבשל תורה הלך אחר המחמיר וכ"ש באיסור כרת וחומרות יתירות נוהגות בנות ישראל בהלכות נדה עכ"ל וא"כ מי יקל ראש כתבתי זאת כי ראיתי דעת מעלתו שיש להקל אפי' במצאה על העד וישתקע הדבר דאע"ג דברואה ראי' א' ליכא שום חשש כרת בפולטת דאפי' אי עומדת בימי זיבתה מ"מ מן התורה תסגי לה בשומרת יום כנגד יום והשתא אי נמי תפלוט ג' ימים רצופים מ"מ נשאר לה ד' ימים נקיים ומכ"ש להרא"ש ז"ל דמייתי ב"י דס"ל דלענין מקצת היום אין פליטה סותרת וא"כ ברואה רק ראי' א' ע"י עד אין כאן שום חשש איסור דאוריי' ונראה דמשו"ה סיים בת"הד הנ"ל דהרבה החמירו בנות ישראל באי' נדה לכלול גם הנ"ל ומשום לא פלוג וכ"כ להדי' בספר התרומה סימן צ"ד ומ"מ הי' נראה לפקפק אהאי לא פלוג דכיון שהגאונים והרי"ף השמיטו הך דפליטה סותרת וממ"נ אי ס"ל כהראב"ד או ר"ת הנ"ל או לכל הפחות כהרמב"ן דלא שייך פולטת אלא בטובלת במטתה והוא לא שכיחא ומשו"ה השמיטוהו א"כ פשיטא דליכא למיחש כלל אך אי נימא דלעולם ס"ל כהרבינו יונה והא דהשמיטוהו כמ"ש הרב"י משום דרוב נשים נמשכת וסתן ה' או וי"ו ימים א"כ ממילא ברואה רק יום א' דלית כאן שום חשש דאורי' ורק משום לא פלוג סופרת ז' נקיים ולא שייך לא פלוג לענין סתירת פולטת כיון דהך סתירה לא שכיחא דרוב נשים נמשכת ווסתן ה' או וי"ו ימים ובמידי דלא שכיחא לא אמרי' לא פלוג רבנן לכאורה תדע שכן הוא דאל"כ אכתי ה"ל להרי"ף להביא דין מצאה על העד דסותרת ע"י פולטת ש"ז דאז אין נמשך ראייתה אע"כ כנ"ל וזה נ"ל סברת החולק ומקיל בספר התרומה הנ"ל ועוד נ"ל סברא אחרת דהא הקשו הראשונים היכי מצינו כיוצא בזה שטיפת דם כחרדל גורמת ז' נקיים ותירצו מצינו כן ביושבת בתוך הנקיים ורואה טפה דם דסותרת וצריכה ז' נקיים ועיין תר"י פ' אין עומדין ור"ן פ' בני העיר נמצא דכל עיקר ז' נקיים על ראי' א' אינו אלא משום לתא דרואה וסותרת וידוע דהסותרת בתוך ימי ליבונה אינה צריכה להמתין ה' ימים א"כ ה"נ רואה ע"י עד נמי אין להחמיר כן הי' ראוי לומר אך הואיל ובע"הת הנ"ל מחמיר להדי' אפי' בכתם א"כ די לנו להקל בנידון דידן בכתם בדיעבד אבל בלכתחלה אפי' בכתם חלילה להקל ובעד הבדוק אפי' בדיעבד לא הייתי מקיל:
והנה בט"ז ס"סי קצ"ו נתעורר להצריך הבחנה בין זרע פגום לזרע כשר אלא שכ' דהיינו אם לא הי' בעלה עמה צ' יום ונמשכו אחריו בחלקת מחוקק ובית שמואל בא"ע סי' י"ג סעי' וי"ו ע"ש ודבריהם תמוהים מה צ' יום לכאן אפי' לא הי' בין שמוש בעלה לראי' רק זמן מועט מ"מ צריכה הבחנה צ' יום בין זרע פגום לזרע כשר ועיין בש"ס יבמות מ"ב ע"א גבי ותמתין משהו וק"ל שוב מצאתי שהרגיש בזה בס' עצי ארזים מכל מקום הכא בנידון דידן דליכא רק כתם דרבנן ליכא למיחש להצריך הבחנה:
ובענין להצריך כפרה פשיטא דתרווייהו צריכים כפרה ומ"ש מעלתו על שם המרדכי שברמ"א ס"ס קפ"ה שהאשה אינה צריכה כפרה אין ענין לכאן דהתם בפרישה אונס היא וקרקע עולם משא"כ הכא בנידון דידן ובשגם דברי המרדכי דלשם צע"ג מש"ס פ"ב דשבועות י"ח ע"א דבעי לאוקמי מתני' נמצא על שלו טמאי' וחייבים קרבן אפרישה וקתני להדי' דתרווייהו חייבי' וכבר הרגיש בזה מורי בהפלאה לכתובות בסוגי' דתחלתה באונס ע"ש וכבר כתבתי במק"א [עיין בסי' קס"ג בביאור יותר] דדינו דהמרדכי תלוי בפלוגתת ר"ל ור"י בירושלמי הביאו הכ"מ. פ"ה מיסודי תורה הל' ה' וס"ל להמרדכי דהס"ד דשבועות דהוה בעי לאוקמי מתני' דנמצא על שלו בפרישה וחייבים שניהם היינו כריש לקיש דלדידי' חייב אפי' קרקע עולם בעריות אבל המרדכי ס"ל דהלכה כר' יוחנן גבי ריש לקיש דירושלמי שם לכן האשה אינה צריכה כפרה כנ"ל וא"כ למאי דפסיק הרמב"ם כר"ל דהירושל' ממילא קיי"ל כסתמא דש"ס דשבועות הנ"ל דאפרישה חייבי' שניהם וגם היא צריכה כפרה ומכ"ש בנידון דידן:
אלא מה שראיתי דעתו להחמיר עליהם טפי ממה דכ' ומפורש לעיל ס"סי קפ"ה משום שהם קרובים למזיד האמנם שהם שניהם קרובים למזיד וראוים לאיום וגערה ומכ"ש המסית והמדיח המרשעת שהורה רעה להכשיל אחרים שראוי' לעונש מר אבל אין האיש והאשה לא במלקות ולא בחטאת דאלו הי' כאן אי' דאורי' דבמזיד מלקות דכל חייבי כריתות שלקו נפטרו היו מתעני' מ' יום ובשוגג חטאת בת דנקא ודברי רמ"א סי' קפ"ה ובא"ח ס"סי של"ד צ"ע ואין כאן מקומו מ"מ הכא ליכא אלא אי' דרבנן ועיין תוס' נזיר כ' ע"ב ד"ה ר' יהודה וכו' ועתי"ט שם וערמב"ם פ' ח"י מעדות הלכה וי"ו סותר למ"ש פ"ו מחמץ ע"ש מ"מ נ"ל דאין להחמיר עליהם יותר מלעיל סי' קפ"ה ועיקר התשובה אחר כוונת הלב הן הן הדברים ונדוי וחרטה וטובה מרדות אחת ממאה מלקיות וה' הטוב יכפר והוא ישמחנו כימות עניתנו ויראנו בטובת בחירו במהרה בימינו בשכלל עירו והיכלו הכ"ד הטרוד הכותב בנחיצה: פ"ב נגהי ליום ה' י"ט תמוז דהאי שתא תקס"ח לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ.