שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן א
שלום וכ"ט לי"נ הרב המאה"ג המפורסים תל תלפיות בעל פיפיות כבוד מו"ה בצלאל ר"ב ני' דומ"ש דק"ק פראג.
חשתי ולא התמהמתי למצותיו וכו' ע"ד קושיתו בדברי הש"ך י"ד סימן ב' סקט"ז אעתיק לו מ"ש אצלי בגליון שם אמ"ש הש"ך דלא כהב"ח וכתבתי וכסברת הב"ח כן משמע להדי' מפירש"י ג' ע"ב ד"ה חוץ ע"ש והרשב"א בחי' ד' ע"ב ד"ה לא אימ' לך וכו' וכ"כ ב"י משמו בד"ה ומומר אוכל וכו' וכנלע"ד דעת הרמב"ם דהרי לא גרע מגוי שאינו עע"ז לפי מה שכתבתי לעיל על הגליון סק"ב בדעת הרמב"ם ודלא כש"כ שם - מיהו הב"ח כ"כ אהתוס' ושפיר הקשה עליו ש"כ - ולעיל בסק"ב אמ"ש הש"כ שהחכמי' גזרו על הכותים אפי' שאינו עע"ז כתבתי היינו למאן דחייש למיעוטא כמבואר להדי' בש"ס דף ו' ואמנם אנן מצאנו עתה דרובם עע"ז וכמ"ש רשב"א שם וא"כ היינו גוי עע"ז וע"כ הגי' כמ"ש ב"י וכ"מ ודו"ק עכ"ל שם: -
ובחדושי למס' ע"ז כ"ו ע"ב כתבתי וז"ל ודע דצל"ע בשמעתין לפי מה שכתב רשב"א בחידושיו דאיתא שם דר"מ גזר על הכותים ולא קבלו מיני' ובימי ר' אבוהו קבלוהו וכ' רשב"א שם דבימי ר"מ עדיין לא עע"ז אלא המיעוט ור"מ הוא דחייש למיעוט לכן לא קבלוהו מיני' משא"כ בימי ר' אבוהו שכבר נתקלקלו כולם קבלו מיני' וא"כ בשמעתין דאיירי ר"מ ור"י ממנ"פ אי בסתם כותים הא בימי ר"מ ור"י עדיין לא נתקלקלו רובם ור"י הא לא חייש למיעוטא ואמאי פסול מילתו ואי איירי בכותי דידעי' בי' דעע"ז א"כ מ"ט דר"י למ"ד לא תיפוך דארמאי פסול מדאוריי' א"כ ה"ה למומר לע"ז ככותי ומ"ט מכשיר כותי' ומש"ה נ"ל דמומר לע"ז הוה שפיר בעל ברית מילה עכ"פ שהרי הוא נימול עכ"פ ונהי בברית תורה ליתא מ"מ בברית מילה איתא ולא אימעט מואתה את בריתי תשמור וההיפך באשה דאיתא בברית קיום מצות התורה וליתא בברית מילה וזה הוא דלא כאבן עוזר בש"ע א"ח סי' קפ"ט [עיין ח"ס או"ח סי' קט"ז] עכ"ל בחידושי שם: -
ויעיין שילת יעב"ץ ח"ב סי' קס"ד רמי ר' יוסי דע"ז דף כ"ו דאמר היכן מצינו מילה לשמה אדר' יוסי דיבמות מ"ו ע"ב ע"ש שהרעיש עולם בסתירה ולית בר נגר דיפרקינה ובמחכ"ה אפי' ריח קושי' ליתי' דבשלמא הכא בישראל ערל לא בעי' מילה לשמה רק שתוכרת ערלתו והתם ביבמות בגוי שנכנס תחת כנפי שכינה ע"י מילה אם אינה לשם יהדות במה יכנס תחת כנפי שכינה והוא פשוט יותר מביעא בכותחא [עיין לקמן סי' ש']: -
ע"ד קושיתו בתוספות חולין ק' ע"ב דמ"ד בע"ז דשרי אפי' נפל מים לבסוף יסבור אפשר לסחטו מותר והוקשה לפר"מ הרב ני' הא אליבא דר"י קאמר למלתא ואיהו ס"ל לקמן ק"ח ע"א אפשר לסחטו אסור גברא רבא קחזינא ולתיובתא הוה אמינא אמוראי נינהו התם בע"ז אליבא דר' יוחנן ולקמן ק"ח קאי לאינך אמוראי דע"ז: -
ואעורר לבבו במ"ש בחידושי לחולין ק"ח בתוס' ד"ה דאמר רבא וכו' ולפענ"ד הדין עם רש"י דאלת"ה קשה אאביי דלעיל דלא משני סליק מה יענה מההיא דמנחו' אע"כ התם מלתא אחריתי היא דהוה ס"ד דהמקשן דהשמן שהוא מינו מעכב את הסלת שאינו מינו לבטל את השמן של מנחה שהיא רכה ומשו"ה הוה פריך הא מב"מ לא בטיל ועל זה היה יכול לתרץ בפשיטות נהי דהשמן המתערב עם שמן אחר לא בטיל מ"מ מעט שמן המתערב עם הסולת בטל ולא צריכים לומר סלק מיניה כמי שאינו דאפי' יהיה כמי שישנו רק שלא יבטל את הכח הסלת מלבטל מעט שמן ועי"ז ה"ל ריבה שמנה והא דאמר רבא התם סליק היינו משום דלרבא האמת כן הוא דלפי אוקמתא דילי' בחולין ק' אמרי' סליק ע"כ אמר ה"נ סליק אבל אביי דלית לי' סלק תירץ במנחות כמו שכתבתי וא"כ עיקר דברי רבא אלעיל קאי וכרש"י ודברי תוס' צ"ע: -
פ"ב יום ג' כ"א אדר ק"פ לפ"ק.