שו"ת חתם סופר/חושן משפט/סימן קכו
שלום לתלמידי התו' הקצין הר"ר הרש נ"י:
בזו השעה הגיעני יקרתו ונפשו בשאלתו להשיבו מהר בדבר שאלה שנשאלה א' שבק חיים לכל חי והניח סך מרובה לקרן קיימת וז"ל בצוואתו דיזעס געהערן אן מיינע ארמע פערוואנדטע וכו' ומינה את אחיו אפטרופוס על ק"ק הנ"ל ובקשו ממעלתו לשאול את פי לתת גבול עד היכן מגיע קורבה ועוד אם דווקא עניי קרוביו בכלל לשון זה או אפי' קרובי אשתו:
הנה שיעור הקורבה מבואר בב"י לחשן משפט סי' רמ"ז בשם נימוק"י שכ' בשם ריטב"א קרוביו וקרובותיו הם כל פסולי עדות ומ"מ כבר נשאלה שאלה כזו מלפני [עיין בסימן שאחר זה] שנת תקע"ה לפ"ק והי' סך עצום אשר אין הדעת נותן שיותן כל כך לב' או ג' קרובי' פסולי עדות ושם העליתי שיותן גם לרחוקים יותר והבאתי ראי' מהגה' מרדכי דב"ק סי' ר"ג לענין עניי עירו יע"ש ועיי' פירש"י ב"מ ע"א ע"א ובסדר הגט איתא דרביעי ברביעי נמי נקראו קרוביו קצת בלשון בני אדם וע"ש:
ולענין קרובי אשתו פשוט דאין אלו בכלל קרוביו ואם המת בעצמו ציוה בזה הלשון האמור למעלה אם מפיו יצאו הדברים פשוט דאין קרובי אשתו פערוואנדטע שלו:
וזה כמו שנתיים נשאלה שאלה כזו לפני אך באופן אחר כי שם לא יצאו הדברים מפי המת בחליו כ"א אמר שאפטרופסי' יעשו לטובתו ולטובת בניו וראו האפטרופסי' לכבוד היתומים להפריש מירושתם סך מה ולכתוב בלשון צוואה שיהי' לקרן קיימת ואז אמרתי נהי שהרשות ביד האפטרופסים לעשות כן מ"מ כיון שלטובת ולכבוד היתומי' נעשו והקרובים של אמם המה קרוביהם כמו קרובי אביהם ע"כ ינתן לקרובי' יתומים בין מצד אביהם בין מצד אמם אמנם בנידון השאלה שלפנינו לית כאן מקום ספק שאין לקרובי האם חלק בהנ"ל, מכתבו שבוע העברה קבלתי על נכון ואחתום בברכה. פ"ב עש"ק ויחי תק"פ לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: