שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן קטז
ששון ושמחה ישיגו לה"ה הרב המאור הגדול השנון המופלג בנן של קדושים כש"ת כמהו' דוד העשיל סג"ל נ"י אבדק"ק פ"ק יע"א:
ע"ד מי שנקרא בתורה יחיאל ובל"א מאכל וכן חותם עצמו פשוט יותר מביעא בכותחא יחיאל המכונה מאכל כמו שנקרא בפי כל עולם וכמו שחותם עצמו אין תולין בטעות אעפ"י בסדר שמות האנשים כתב יחיאל המכונה מיכל היינו למי שאין אנו יודעין שמו המורגל בפי כל העולם עם חתימתו ועוד כמה פעמים מצינו ששמו הקודש משונה משמו הלעז כגון יקותיאל המכונה זלמן וכאן יש שמרי' המכונה זלמן וכ' מהרש"ל ביש"ש דזה בא שלפעמים רצה האב לקרוא הבן על שם אביו והאם על שם אביה והתפשרו שיהי' שם הקודש כך ושם החיל כך ומכ"ש הכא שקרוב להיות א' מיכל ומאכל והולכים אחר מבטא וחתימתו ואל"ה יאמרו שאחר הוא המתגרש וגדולה מזה בס' נודע ביהודה מהדורא תנינא בחלק א"ע סי' קי"ט ופסק שם והסכים להגאון מהר"ם פישלס וצ"ל מאיר המכונה מייאיר אף ע"פ שמעולם לא חתם כן ורק משום מבטא בני אדם וכבר כתבתי בתשובה אחרת שאם אין שמו אלא מאיר לחוד אין צריך לכתוב כינוי כלל כי מייאיר אינו אלא נמשך ממאיר כמו יצחק חקין אמנם בשם מאיר ליב לפי הסכמת הגאון שם לכתוב ולכפול שניהם במכונה א"כ אם יכתוב מאיר ליב יאמרו שהוא אחר שהרי כינוי שלו הוא באמת מייאיר ע"כ יכתוב מאיר יהודה המכונה מייאיר ליב וגם בשם הרש עשינו מעשה לכתוב הרש חסר יו"ד אם נקרא וחותם כך [עיין לעיל סי' כ"ה וסי' ל"ב] ודברים אלו אינם צריכים לפנים משה"ק סופר מפפד"מ: