שו"ת חתם סופר/אבן העזר/חלק שני/סימן לב
שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון המפורסם כערוגת הבשם גן הדסים גל של אגוזים כש"ת מה"ו ישראל סג"ל נ"י אבדק"ק פעסט יע"א:
חשתי ולא התמהמהתי להשיב לכבוד תורתו הרמה היות לפי מכתבו הדבר נחוץ למעשה ולעשות רצון ירא ה' חפצתי ע"כ יצאתי היום הגם כי הי' צריך מיתון וישוב הדעת והנה נפשו היפה בשאלתו אודות ב' יב"ש שאין שמות נשותיהן שוות והחמיר הב"ש סי' קל"ו שאפי' מגרשי' זה בפני זה מ"מ צריכי' סימן וכן הסכימו האחרונים הבאים אחריו ובנידון שלפניו אין שם אבי אביהם נודע ואין להם שום סימן להפריד ביניהם אלא שם כינוי משפחה אם נכון הדבר לכתוב זה הסי' בגט או לא ופר"מ האריך ועיניו לנוכח הביטו ספרן של צדיקים גאונים האחרונים מ"מ לא אמנע לכתוב ברור הדברים מה שנלע"ד בעזה"י ואין בהמ"ד בלא חידוש:
הנה בס' שמות של בית שמואל כ' בשם אברוש שהגאון מהר"ם ר' יוזפש כ' שאין לעשות ממנו אפי' סי' וכ' עליו הב"ש שאין משמע כן מכל הפוסקים ואמנם בסדר הגט של מהר"מ הנ"ל סעי' כ"ה העתיק הב"ש לשונו סתם אבל אם יש למגרש כינוי שא"צ לכתוב בגט בלא"ה אין לכתוב אותו גם עתה וצריך היכר אחר ולא הגיה עליו ב"ש כלום והנה הדבר תמוה בעצמו מהיכי תיתי אין לעשותו סי' וכן מבואר להדי' ברמ"א סי' קל"ו סעי' וי"ו וז"ל מ"מ כתבו סי' במגרש או מצד כינוי שלו משמע להדי' שבלא"ה לא הי' כותבו ועכשיו כותבו לסי' ודברי אלו לקוחי' מכתבי מהרא"י סי' ו' ושם מיירי בקיצור שם יעקליין שאין כותבי' אלא בשצריכי' לסי' ואפ"ה מהני להיכר ועוד דברי מהר"מ גופי' תמוהי' מיני' ובי' שחזר וכ' שכותבי' להיכר ארוך וגוץ ומ"ש זה מיעקליין ואברוש וכן תמה בס' תורת גטין בסדר הגט סי' כ"ה וגם הגאון טיב גיטין באות אברוש האריך וכולם העלו דלא כהנ"ל אלא דיכול לכתוב לסי' הכינוי כנ"ל וכן האמת לפע"ד:
איברא נ"ל דמה דמיסתם סתים לי' הרב ב"ש לא על כינוי וקיצור השם נתכוון אך על כינוי משפחה והוא מטעם שכ' בד"מ סי' קכ"ט אות י"ח שמצא בס' גיטין שהמהרז"ק רצה לפסול גט שכ' בו המכונה גנ"ש כי על כינוי משפחה לא שייך מכונה ולא מיתקרי שאין זה האיש מכונה ולא מיקרי בו אלא חינוך משפחה הוא ומייתי תו דברי תה"ד סי' רל"ה ורצה לומר שם שכ' תה"ד שאין צורך לכתוב לא כינוי גופו ארוך וגוץ ובוי"ך וכדומה ולא כינוי משפחתו גנ"ש וקא"ץ והיינו מטעם שלעולם אין קורי' אותו בשם האחרון לבד גנש או בויך אלא קורי' אותו יוסף בויך או גנש ויוסף עיקור ע"כ אין צריך לכתוב אלא הראשון כיון שלעולם לא נקרא בהחניכא לבד שוב כ' באשר העכו"ם שבאשכנז רגילי' לקרות היהודי' בשם משפחה לבד בלי שם העצם הרוצה לחוש גם לזה יכלול בכל שום וחניכא אלו דבריו ז"ל מבואר מזה דלא רצה התה"ד לכתוב המכונה או מיתקרי' על שם משפחה כיון שהוא חינוך ולא כינוי ע"כ יעץ לכללו בכל שום וחניכ' ולא ישר בעיני הד"מ לכתוב זה מטעם שכ' ט"ז סימן קכ"ט ס"ק כ"ט ע"ש ע"כ הסכים שלא להזכיר שם משפחה כלל:
וראיתי בלשון סדר מהר"י מינץ סי' מ"ה לשון תמוה שכ' בתחלה שאין צריך לכתוב חנוך משפחה ושוב כ' ונ"ל אם הי' צריך לכתוב שם חנוך המשפחה כגון בשני יב"ש ולא רצה לכתוב דור שלישי אז הי' צריך לכתוב חנוך המשפחה כגון שלייכ"ר או קא"ץ עכ"ל בשם מהו' ז"ך ומהרי"ו ולשון זה צע"ג שכ' אם צריך לכתוב וכו' אז צריך לכתוב ואין לזה טעם ומובן כלל ובסוף תשו' משאת בנימין בחי' ש"ע א"ע אות ד' משמע שהי' לו גי' אחרת ע"ש ואמנם לפמ"ש לפנינו נ"ל לפרש הכי שאם השעה צריכה שצריך להזכיר שם משפחה להיכרא לא יכתוב לא מכונה ולא דמתקרי אלא צריך לכתוב חנוך משפחה פי' לשון זה או כיוצא בו צריך לכתוב יוסף ממשפחת המכוננת שלייכר או קאץ וזה פי' מ"ש צריך לכתוב חנו"ך משפחה פי' שיכתב לשון חניכא ולא לשון מכונה ונמצאו דבריו מכוונים עם דברי מהרז"ק שבד"מ הנ"ל ויען ראה רמ"א שאין לנו לשון מבורר מקדמונים איך לכתוב בכינוי משפחה כ' שטוב יותר מנהגינו שלא לכותבו כלל ולא לחוש לאו"ה שקוראי' בשם משפחה בלבד:
והא"ש דודאי משו"ה מיסתם סתים לי' הב"ש לדברי בעל סדר מהר"מ משום דפרוש דבריו בכינוי משפחה שאין לעשותו ממנו היכר אבל שארי כינויים כבר סמך עצמו על מ"ש שם להלן דסמכי' אסימן ארוך וגוץ וכמ"ש בתורת גיטין שאין סברא לחלק ביניהם אבל שם כינוי משפחה לא יעשה ממנו סי' מפני טעם הנ"ל וגם מהר"י מינץ לא כ' אלא בלשון חנוך משפחה ולא לשון מכונה ואותו לשון לא נתברר לנו ולפ"ז מ"ש בס' תשו' מאהבה ח"א סי' נ"ב אות וי"ו לסמוך על הגאונים שבמהר"י מינץ יפה כ' אי היינו יודעי' הנוסחא איך לכתוב אבל אין אתנו יודע עד מה ואין לנו לבדות נוסחא מלבנו:
אמנם לכאורה יש לעיין לפי מה שהסכימו גדולי זמנינו ובראשם הגאון נב"י שני סי' קי"ט דאין לחוש בכפילות השמות וכותבי' מאיר יהודה דמתקרי מאיר ליב ודלא כב"ש וכ"כ והאריך הגאון בטיב גטין בקונטרס לקוטי שמות סק"ז ושכן הסכי' בתורת גטין ואין חילוק בין שם הראשון שם א' או ב' שמות וכן ביאר בתשובותיו וכן אנו נוהגי' כבר מכמה שנים וא"כ אי הי' עיקור שמו יוסף ופורתא יוסף ליב היינו כותבי' יוסף דמתקרי יוסף ליב וא"כ ה"נ אמאי לא מצא ד"מ תקנה לכתוב שם משפחה הלא יכול לכתוב יוסף דמתקרי יוסף קא"ץ בן שמעון ויצאנו מידי כל החששות וי"ל דהרי הד"מ לא מיירי מהכיר' דשני יב"ש אלא לחוש לדברי תה"ד הנ"ל וא"כ ממ"נ הלא היהודי' אין קוראי' אותנו בשם משפחה קא"ץ לבד בלי צירוף שם יוסף א"כ סגי ביוסף לחודי' ורק לחוש להרא"ש דחייש גם לאו"ה והם קוראי' בשם משפחה לבד קא"ץ ולזה לא יועיל אם יכתוב דמתקרי יוסף קאץ דלגבי ישראל נקרא פורתא יוסף קא"ץ ולישראל סגי ביוסף לחוד והגוים אינם קוראי' יוסף קאץ אלא קאץ לחוד והי' צריך לכתוב יוסף המכונה קאץ וזה א"א ע"כ ראה הד"מ שלא לכתוב כינוי משפחה:
אמנם כשאנו צריכים לסי' בשני יב"ש יכול לכתוב כנ"ל יוסף דמתקרי יוסף קאץ בן שמעון והא דלא כ' הב"ש כן בסדר גטין דמהר"מ ר' יוזפש דיכול לעשות סי' כנ"ל לטעמי' אזל דחושש שלא לכפול השמות ולכתוב פעמיים שמואל יהודה דמתקרי שמואל ליב והה"נ הכא אין לכתוב יוסף דמתקרי יוסף אבל לפמ"ש שאנו נוהגים לכפול השמות יש תיקון לכתוב יוסף דמתקרי יוסף קאץ בן שמעון ע"כ לכל הפחות בשני יב"ש שאין שמות נשותיהם שוות ומגרשי' זה בפני זה ורוצה לצרף גם סי' נ"ל שיעשה כנ"ל וכשר הדבר לפע"ד ואם יש פנאי ויכול לשאול בגדולי' ממני אל יסמוך עלי אך יען כ' שבהשעה דחוקה נ"ל יש לסמוך אהנ"ל והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי א"נ פ"ב כאור בקר ליום ה' ב' טבת תקפ"ו לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ: