ש"ך על יורה דעה שצא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב[עריכה]
(א) שמחת מריעות כו'. שעושים ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זה עם זה היום וחוזרים ואוכלים עם זה למחר:
(ב) י"ב חודש. ואף אם השנה מעוברת סגי בי"ב חדש. כן כתבו הפוסקים:
(ג) אבל תוך שלשים אסור.) משמע אפי' בשאר קרובים וכן משמע בעט"ז וכן הוא להדיא בהראב"ד שהביא בספר תורת האדם שממנו מקור דין זה ע"ש וכן בל' הראב"ד שברא"ש וכן לענין שאלת שלום לעיל סימן שפ"ה ולענין נשואין לקמן סימן שנ"ב אין חילוק בשלשים בין אביו ואמו לשאר קרובים והב"ח לא פירש כן ולפעד"נ כמ"ש:
סעיף ג[עריכה]
(ד) ויכול ללבוש קצת בגדי שבת כו'. בעט"ז השמיט תיבת קצת ואולי גם הרב ל"ד נקט דה"ה דיכול ללבוש כל בגדי שבת וכן נוהגין:
(ה) ובלבד שיהא אחר ל' כו'. גם כאן פירש הב"ח דיש להתיר לאבל על שאר קרוביו תוך ל' כמו בכניסת יתום ויתומה דלעיל ולשון הרב לא משמע כן אלא נראה כמ"ש בס"ק ג':
(ו) ובלבד שלא יהא במקום שמחה. כגון בבית אחר כצ"ל וכן הוא בעט"ז:
(ז) לאכול באותה סעודה של דגים כו'. כתב הב"ח מיהו בליל ב' אע"פ דנוהגים בק"ק קראקא שלא לברך שהשמחה במעונו אין לאבל לאכול באותה סעודה דל"ד ליום ב' שכבר בעל בעילת מצוה בליל ב' כפי מנהגם ולכך עושים סעודה של דגים ביום ב' משום ברכת דגים כדאיתא פ"ק דכתובות הלכך אינה נקראת סעודת שמחה ואין אומרים לא אשר ברא ולא שהשמחה במעונו אבל בליל ב' מקמי בעילת מצוה דמברכים אשר ברא לא נגמרו הנשואים ומה שלא נהגו לומר שהשמח' במעונו הוא מפני דמתאספי' שם אנשים ונשים כו' עיין שם:
(ח) יש אומרים דאסור לאכול כו'. וכ' העטרת זהב ולא ראיתי נוהגים כן ואני אומר דבר שאינו מצוי לא שייך בו מנהג כמו שכתב לעיל ר"ס ק"צ ולא ראינו אינו ראיה ואני ראיתי נוהגים לאיסור גם לקמן ס"ס ת"ב כתב הרב בסתם לאיסור: