ש"ך על יורה דעה שפא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שפא |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) אלא שנהגו האידנא לאסור רחיצה כל ל' כו'. כצ"ל וכן הוא בעט"ז ולא כמו שנדפס בספרים כל רחיצה כל ל') דודאי רחיצה בצונן ליכא איסורא כלל:


סעיף ג[עריכה]


(ב) שצריכה לרחוץ מותר. אפילו ביום ראשון מיהו אם אין לה צורך כל כך יש להחמיר ביום ראשון כן כתבו האחרונים:


סעיף ה[עריכה]


(ג) וכ"ש שאינה רוחצת כו'. כלומר כיון דטבילה דאיכא למ"ד טבילה בזמנה מצוה אסורה כ"ש רחיצה ללבוש לבנים ובתשו' משאת בנימין סימן ה' חלק על הרב דדוקא טבילה קי"ל דאסור כיון שאינו לצורך אבל רחיצה ללבון איכא צורך מצוה הלכך בין בתשע' באב בין בז' ימי אבלה תלביש ותציע כדרכה כשאר ימות השנים והרחיצה צריכה לשנות קצת וכמ"ש הא"ז והיינו שלא תרחוץ רק באותו מקום ובין ירכותיה בין בחמין בין בצונן ע"כ דבריו:


סעיף ו[עריכה]


(ד) שכל אלו אסורים כרחיצה. בכ"ף כצ"ל מיהו לענין זה חמור מרחיצה שאסור אחר ז' אם לא באשת איש ורחיצה שרי מדינא לאחר ז' כדלעיל סעיף א':