ש"ך על יורה דעה שסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שסג |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) אין מפנין כו'. הטעם שהבלבול קשה למתים מפני שמתייראין מיום הדין וזכר לדבר ישנתי אז ינוח לי ובשמואל הוא אומר למה הרגזתני להעלות וגו':


(ב) ובתוך שלו כו'. כלומר לפנותו לקברו אצל אבותיו מפני שזהו כבודו וכתב הבית יוסף וד"מ משום האי כבוד מפנין ולא משום כבוד אחר:


(ג) בארץ ישראל מותר. שהוא כפרתו שעפר א"י מכפרת דכתיב וכפר אדמתו עמו:


סעיף ב[עריכה]


(ד) אין מוליכין כו'. משום כבוד המתים הקבורים באותה העיר שמבזה אותם שלא לנוח אצלם את זה:


סעיף ה[עריכה]


(ה) ארון שפינוהו אסור בהנאה. שכל מה שנקבר עם המת אסור בהנאה כדלעיל ר"ס שמ"ט:


סעיף ו[עריכה]


(ו) לא יזיזם ממקומם. דחיישינן שמא מארון שפינוהו הם: