ש"ך על יורה דעה שלו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שלו |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) נתנה התורה כו'. שלא יאמר מה לי לצער הזה שמא אטעה ונמצאתי הורג בשוגג:


(ב) ואם ריפא שלא ברשות ב"ד וטעה והזיק חייב בתשלומין. אבל אם הזיק במזיד אפי' ריפא ברשות ב"ד חייב בדיני אדם וכ"מ בפרישה ס"ו:


(ג) ואם המית כו'. ומ"מ א"צ למנוע בשביל חשש טעות ומצוה היא כמו שנתבאר:


סעיף ב[עריכה]


(ד) אסור כו'. דאבידת גופו היא ורחמנא אמרה והשבותו לו לרבות אבידת גופו:


(ה) והלימוד. כלומר שלומד הרופא לחולה או להמתעסק עמו שיעשה לרפואתו כך וכך:


סעיף ג[עריכה]


(ו) שכל מצות עשה דרמיא אכולי עלמא אם נזדמנה לא' כו'. כצ"ל:


(ז) ולא מפקיעין מידו חיוב שלהן. והב"ח כתב דצ"ל חיוב שלו וה"פ ל"מ שאם כבר קבל הרופא שכר שקצבו והרי הוא בידו שאין מוציאין מידו אלא אפי' לא קבל כלום אלא שקצבו לו ונתחייבו לו בכך וכך צריכין לשלם לו מה שנתחייבו לו ע"ש: