ש"ך על יורה דעה שכא

►| ש"ך • על שולחן ערוך יורה דעה שכא |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

(א) אין פודין כו'. בכל אלו אין פודין בסתמא אלא בשוייו כן הוא בטור והוא פשוט וזה שכתב הרב בסעיף ה' ואז יכול לפדותו בכל דבר:

סעיף ה

(ב) לא אמרה תורה להחמיר עליו כו'. כלומר שהקדש ושאר דברים נפדים בכל דבר ופטר חמור לא יהא נפדה רק בשה ולא בשויו:

(ג) שדינו שמפריש עליו טלה והוא שלו. כדלקמן סעיף י' ורשאי אחר כך לחזור ולפדות עליו ודאי פטר חמור וכן כשיש לו כמה ספיקות פטרי חמור מפריש עליהן טלה א' בשביל כולן והוא שלו:

סעיף ו

(ד) לפיכך מיד כו'. ואין להמתין עד שיתן הפדיון ליד כהן דהא פדוי הוא מעכשיו:

סעיף ח

(ה) דמיו אסורים. אפי' מה ששוה יותר על השה דכיון שלא הודיע ללוקח שהוא פטר חמור לא יפדנו וכולו אסור:

(ו) והכהנים חשודים על דבר זה. מפני שאומרים מה אני צריך להפריש עליו טלה כיון שהוא לעצמי:

סעיף י

(ז) ומעכב הטלה לעצמו. שהמע"ה:

סעיף יב

(ח) קודמת כו'. דכתיב ואם לא תפדה וערפתו משמע שפדייה קודמת:

סעיף יג

(ט) וילדה ב' זכרים. ואינו מכיר הבכור:

(י) נותן טלה אחד לכהן. משום שא' מהן ודאי בכור ושניהם אסורים בהנאה עד שיפדה:

סעיף יד

(יא) וי"א כו'. מטעם דנהי דפטור ליתן לכהן מספק משום המע"ה מ"מ צריך הפרשה דאפקועי איסורייהו הלכך בב' זכרים וב' נקבות מפריש שני טלאים והם לעצמו ובזכר וב' נקבות מפריש טלה א' והוא לעצמו וטעם סברא הראשונה דבספיקות הראשונות הואיל ועל כל פנים צריך לעשות מעשה לתת דבר לכהן הטילו עליו ג"כ לעשות הפרשה לאפקועי גם כן הספק מן האיסור אבל באלו האחרונות שא"צ לתת לכהן כלום הקילו עליו גם כן שרבוי הספקות גם כן מן ההפרשה ועיין ב"י:

סעיף יז

(יב) מפריש טלה כו'. הטעם שזה הישראל היורש את הכהן אין צריך לעשות יותר ממה שהיה צריך לעשות הכהן המורישו והכהן המוריש לא היה צריך לעשות אלא להפריש עליו שה להפקיע קדושה שחלה עליו בבית ישראל הראשון המורישו והוא נוטל השה לעצמו דכהן הוא הכי נמי עושה זה הישראל היורשו דהוי כמו שהורישו הכהן השה:

סעיף כב

(יג) מודיעים אותו כו'. כדי שלא יאמר העובד כוכבים ישראל מזלזלין בקדשים כי אין הקדשו זה הקדש ומותר בגיזה ועבודה: