ש"ך על יורה דעה שטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה שטו |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) ויאכלנו. מיהו חייב במתנות כהונה ממ"נ ודוקא בספק בכור אבל כשנסתפק בשנים איזהו מהן בכור והוצרך ליתן א' מהן לכהן השני פטור מן המתנות כיון דחליפיו ביד כהן עשו שאינו זוכה כזוכה כמו שנתבאר כל זה לעיל סי' ס"א ס"ק (י') [י"א]:


(ב) אין מוציאין. דהשתא ה"ל הישראל המוציא ועליו להביא ראיה:


(ג) וי"א דמוציאין כו'. שכיון שהישראל יש לו עכ"פ חזקה דטובת הנאה ליתנן למי שירצה בכל מקום שהוא הוא בחזקתו והכהן לעולם מוציא ועליו להביא ראיה:


(ד) וכן הלכתא. ולעיל סי' ס"א סעיף כ"ג לא כתב הרב דהכי הלכתא וע"ש ס"ק (י"ב) [י"ג] מה שכתבתי בזה:


(ה) ואפי' אם נתנו כו'. כלומר לא מבעיא תקפו בע"כ דמוציאין מידו אלא אפילו נתנן מעצמו צריך להחזיר לו דהוה נתינה בטעות:


סעיף ב[עריכה]


(ו) שניהם אינם בכור. זה מפני שלא קדש ברחם וזה אינו בכור לכל בניה:


(ז) הרי זה ספק. שהרי הוא ספק זכר ספק נקבה:


(ח) ויאכל במומו כו'. וזה שהוא טומטום לא הוי מום מפני שדרכו לקרוע:


סעיף ג[עריכה]


(ט) אנדרוגינוס. אע"ג דבעלמא קי"ל דבריה בפ"ע הוא ואינו לא בכלל זכר ולא בכלל נקבה ולפ"ז לא הוי בכור כלל מכל מקום כיון דפליגי ביה הפוסקים יש פוסקים שהוא בכלל נקבה () הכא גבי בכור אזלינן לחומרא ואמרינן שהוא בספק בכור ואינו נגזז ונעבד ואינו נאכל אלא כשיולד בו מום אחר שהוא קבוע וזה שהוא אנדרוגינוס לא הוי מום ועיין לעיל סי' קצ"ד סעיף ח':


סעיף ז[עריכה]


(י) פטורה. אח"כ מהבכורה דהולד שהיה במיחוי זה פטור:


(יא) ובהמה גסה כו'. פטורה אח"כ מהבכורה שאין שליא בלא ולד וכן חררת דם:


(יב) והחררה תקבר. אבל בשליא א"צ לקברה שהכל יודעים שאין שליא בלא ולד: