ש"ך על יורה דעה רפג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) מותר לדבק כו'. אע"ג דא"א שלא יונחו נביאים וכתובים ע"ג תורה:
(ב) ואין קדושתם כקדושת כו'. כלומר אם דבק תורה עם נביאים וכתובים אין קדושתם כקדושת ס"ת דכל יתר כחסר דמי:
סעיף ב[עריכה]
(ג) לא יכתוב התורה מגילה בפני עצמה כו'. ודעת הרי"ף והמרדכי והאגודה ושאר פוסקים דמותר משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שהרי אין הכל יודעים בעל פה ואין לכל העולם חומשים בב"ה ויבואו לידי ביטול ק"ש ותפלה וכ"כ הב"ח וכ' שכך המנהג פשוט בכל המדינות:
(ד) ואין כותבין כו'. כלומר מה"ט שאין כותבין התורה מגילה בפני עצמה אין כותבין מהתורה מגילה לתינוק אפילו להתלמד דדוקא חומש בפני עצמו שרי אבל לא מגילה מגילה:
סעיף ג[עריכה]
(ה) כתב התורה מגילה ג' ג' תיבות מותר. שכיון שיש בה שינוי אינו דומה למגילה מס"ת:
סעיף ד[עריכה]
(ו) אסור לרקם פסוקים בטלית. מפני שהוא מביא פסוקי התורה לידי זלזול כי הציצית שבטלית אינם אלא תשמישי מצוה ולא תשמישי קדושה ומותר לבא בטלית מצוייצת לבית הכסא ולבה"מ ולהשתמש בו ולכסות בו את הערוה ואיך יביא פסוקי התורה במקום טינופת וזלזול וכתב העט"ז ומטעם זה התירו לכתוב פסוקים על המפות של ס"ת מפני שהם תשמישי קדושה ואסור לנהוג בהם קלות עכ"ל ואף ע"ג דרבינו ירוחם שם כתב עוד טעם לאסור והיינו משום שאסור לכתוב מן התורה פסוקים כבר נתבאר דיתפשט המנהג להקל בזה ועיין ברבינו ירוחם שם שהביא תשובת הרמב"ם שהאריך בזה: