ש"ך על יורה דעה רפב

►| ש"ך • על שולחן ערוך יורה דעה רפב |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

(א) חייב לעמוד כו'. ע"ל סימן רמ"ב סעיף י"ח:

(ב) זה שמוליכו. ואם עומד לפוש דינו כמהלך מאחר שאינו עומד דרך קבע כ"כ הכ"מ ומביאו הב"ח:

(ג) השומע כו'. כן הוא בכל הספרים אבל אין נוהגין כן וכ"כ הב"י שנהגו שלא לעמוד מפניהם ומעולם לא נשמע פוצה פה לערער בדבר ומביאו ד"מ ונראה שצ"ל יש מחמירין ואומרים השומע קול הנושא כו' ואלמטה קאי וכן גרס בעט"ז:

(ד) קול הנושא כו'. וכן קול הפעמונים שבס"ת עט"ז והוא מדברי הר"ר מנוח שבב"י:

סעיף ג

(ה) ואם היה מפחד כו'. והב"ח האריך בזה ומסיק ולענין הלכה נקטינן הכא והכא לחומרא דשלא במקום סכנה לא שרי אלא בחיקו כנגד לבו ואפי' בשאר ספרים ובמקום סכנה נמי לא שרי אלא להפשילו לאחוריו אבל לא לרכוב עליו וכדכ' הר"ר יונה לפרש דברי רב אלפס דהכי משמע הלשון כדפי' עכ"ל ובודאי היכא דאפשר להחמיר בכבוד תורה עדיף אבל היכא דלא אפשר מותר אפילו לרכוב עליהם:

סעיף ד

(ו) או לבית הקברות. משום לועג לרש היינו המתים וע"ל סי' שס"ז סעיף ג':

(ז) ולא יאחוז ס"ת בלא מטפחת כו'. ע' בא"ח ר"ס קמ"ז:

סעיף ז

(ח) אסור לישב כו'. וראוי להחמיר שיהא מקום הס"ת גבוה ממנו י' טפחים ולא יפחות מג' טפחים דכל דבציר מהכי לא חשיב גובה כלל בית יוסף ונראה דמדת חסידות קאמר אבל מדינא סגי בגובה טפח לכ"ע כדאי' בירושלמי ופוסקים הובאו בב"י:

(ט) וה"ה שאר ספרים. וכ' הר"ר מנוח דוקא שלא בשעת זמן בית המדרש אבל בזמן בית המדרש והמקום צר לתלמידים מותר לישב בשוה עם הספרים והפירושים וכך נהג הר"ר משולם בדרש"י אך כשלא היה במקום ב"ה היה מדקדק שיהא הספר נתון ע"ג דבר אחר כל שהוא עכ"ל וכ' בעל ספר א"ח בסוף ספרו ונראה שאין להקל בדבר שלא יראה כמזלזל בכבוד הספרים עכ"ל ב"י ומביאו ד"מ:

סעיף ח

(י) לא ישמש כו'. ע' בא"ח סי' מ' מדינים אלו:

סעיף י

(יא) אצל ת"ה. אפילו אינו אלא שונה הלכות ולא שימש ת"ח כ"כ בא"ח סי' קנ"ד ס"ה:

סעיף יא

(יב) עושין אותן כו'. כתב בית יוסף דהיינו דרשות לעשות כן ואינו חיוב בדבר וכן נראה ממ"ש בא"ח שם סעיף ד' יכולין לעשות כו' וכ"פ הב"ח דאין חיוב בדבר:

סעיף יב

(יג) תיק כו'. מכאן עד סוף סעיף י"ח נתבאר הכל על נכון באורח חיים סי' קנ"ד וקנ"ה כי שם ביתו:

סעיף יט

(יד) אבל כתובים ע"ג נביאים ונביאים ע"ג כתובים מותר. כ"כ הר"ן והתוס':