ש"ך על יורה דעה רעד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה רעד |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) צריך שיאמר כו'. היינו שיאמר כן בפירוש ולא סגי ליה במחשבה כדלעיל סי' רע"א ס"ק ג':


(ב) ומספיק לכל הספר. מלבד האזכרות שצריך לחזור לקדשן כדלקמן סימן רע"ו סעיף ב':


סעיף ב[עריכה]


(ג) שאסור לכתוב כו'. וכ' הר"ן בפ"ב דמגילה דמוכח בירושלמי דאם כתב שלא מן הכתב אסור לקרות בו שלא בשעת הדחק והר"ר מנוח כ' דוקא לכתחלה אבל אם עבר וכתב שלא מן הכתב לא פסל וצ"ע אי אותן פרשיות שבתפילין יכול לכתוב בספר תורה שלא מן הכתב כיון דגריסן ע"כ עכ"ל ב"י ומביאו ד"מ ועיין בא"ח סי' ל"ב סעיף כ"ט ונ"א:


סעיף ד[עריכה]


(ד) צריך כו' עד שנראית כא' פסול. כ' הב"ח נראה מדלא אמר שאם לא היה בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה פסולה אלמא דאינה פסולה אא"כ שקירבם עד שנראים כאחד אבל אם אינו נראה כא' ותינוק דלא חכים ולא טיפש קורא אותו בשתי תיבות כשרה אפילו אין בין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה דשיעור אות קטנ' אינו אלא למצוה ולא לעכב וכן שיעור כחוט השערה בין אות לחברתה ולא יותר אינו אלא למצוה אבל במופרדות זו מזו יותר מכחוט השערה אינו מעכב ואינו פוסל אא"כ דתיבה א' נראית כב' לתינוק דלא חכים ולא טיפש ועי' ברמב"ם פ"ז ופ"ח מוכח להדיא כדפי' ע"כ:


סעיף ה[עריכה]


(ה) ויכול ליטול דיו כו'. ואין זה משום אכחושי מצוה דל"ד למדליק נר חול מנר מצוה דהתם שואב השני מן הראשון ומכחישו אבל הכא כיון שנכתבה התיבה אינה נכחשת בנטילת מקצת הדיו כדי שתמהר להתייבש עכ"ל תשו' הרא"ש ומשמע דאפי' מהשם יכול ליטול הדיו ואפילו לכתוב בו דבר חול מותר דאין כאן אכחושי מצוה מיהו נהי דמשום אכחושי מצוה ליכא מ"מ משום בזוי מצוה איכא ליטול מהשם לכתוב תיבה אחרת או ליטול מהס"ת לכתוב דבר של חול ולמ"ד דאין מדליקין מנר מצוה לנר של חול משום בזוי מצוה כמו שנתבאר באורח חיים סימן תר"ע ה"ה הכא אסור אא"כ שנוטל הדיו כדי שתתבייש מהר ולא להשתמש בו דבר וכן נראה לי:


סעיף ז[עריכה]


(ו) אבל אם הניח אויר כו'. ומשמע דלכתחלה אין להניח אויר הרבה אבל מעט צריך להניח בין פסוק לפסוק וכמו שנתבאר בא"ח סימן ל"ב סל"ב בהג"ה. .