ש"ך על יורה דעה פה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה פה |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) ויש לו שני כרעים כו'. ואין חילוק בין ראשו ארוך ויש לו זנב או אם אין ראשו ארוך ואין לו זנב. טור:


(ב) אלא א"כ שמו חגב. והצייד נאמן כמו לעיל סי' פ"ב גבי עוף וכן כתב הרמב"ם:


סעיף ב[עריכה]


(ג) חגבים אינם טעונים שחיטה. אבל מכל מקום אסור לאכלן חיים וכדלעיל ר"ס י"ג:


סעיף ג[עריכה]


(ד) ציר חגבים טמאים מותר. משמע אפילו הציר בעין מותר וכן דעת הרמב"ם בחבורו ובפי' המשנה וכן דעת הר' שמשון והברטנורה פ"י דתרומות משנה ט' אבל דעת הראב"ד פ"ז דעדיות משנה ב' דציר חגבים טמאים אוסר אפילו חגבים אחרים טהורים וכ"נ דעת הראב"ד בהשגות ובעל קרבן אהרן פ' שמיני סוף פ' ד' סתם כפי' הרמב"ם וסייעתו ומהרש"ל פא"ט סי' קכ"א פסק שאינו אוסר תערובתו אבל הציר בפני עצמו אסור ע"ש: