ש"ך על יורה דעה נא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) וע"ל סי' מ"ט. סעיף ד' ובמ"ש שם בס"ק ה':
(ב) וכ"ש שיש להכשיר כו'. וכתב מהרש"ל פא"ט סי' ע"ז דמ"מ צריך בדיקה נגד הנקב והב"ח השיג עליו מהא דמכשירים בספק אם נעשה ע"י מחט ואין זה השגה דנהי דכשר מ"מ בדיקה בעי כיון דאיכא ריעותא לפנינו וע"ל סי' ק"י ס"ק ס"ה:
(ג) ומיהו אם ניקב בקוץ לפנינו כו'. דעת הרב בד"מ דאפילו לא ראינו תחלה להיכן ניקב אלא כל שראינו שנכנס המחט מבחוץ נגד הלב ותחובה עתה בלב תלינן דלא ניקב רק נגדו ולא במקו' אחר וכשרה להרשב"א כמשמעות לשון הטור שהוא כלשון המחבר ודלא כב"י שכתב להרשב"א בעינן דראינו תחלה דנתחב בלב וכיוצא בו ונשחטה ונמצא תחוב בלב מיהו המרדכי בשם ראבי"ה כתב דאם תקוע מקצתה בדופן ויש היכר בדופן שבאה מבחוץ נמי כשרה ובהא הרשב"א והטור חולקים וס"ל דבעינן דוקא ניקב לפנינו עכ"ד בקוצר והב"ח כתב דהרשב"א והטור נמי מודים להמרדכי בשם ראבי"ה דע"כ נכנסה מיד מדופן ללב ונתקיימה כך דאל"כ תמה על עצמך מי מכוונה לחזור וליכנס בדופן למקום שנכנס בו מתחלה מבחוץ לחלל הגוף עכ"ד וכן דעת מהרש"ל פא"ט סי' ע"ז וכן עיקר דהא בש"ד סי' צ"ד מיקל אפילו בדאיכא ריעותא בדופן לחוד או שתהיה תחובה בדופן עדיין וכ"כ מהרי"ל בסוף דיני איסור חלב נבילה וכ"כ מהרא"י בשעריו וכ"פ באו"ה כלל נ"א דין י"ט ומבואר במרדכי שם דאין חילוק בין קופה לבר לקופה לגו ובין קטינתא לאלימתא:
סעיף ג[עריכה]
(ד) אפילו צד העבה של מחט כלפי פנים: ולא אמרינן ודאי דרך הדקין באתה ודרך חודה נכנס' בירך שאלו מן החוץ באתה היאך נקבה בקופה כל עובי הירך ועברה עד סמוך לחלל הגוף לפי שדרך הבהמה להתחכך בכתלים ואפי' נכנסה דרך קופה דוחק ועובר בעומק הירך הרא"ש והטור ודקדק הב"ח דדוקא בבהמה אמרינן הכי אבל בעוף שאין דרכו להתחכך טרפה:
סעיף ד[עריכה]
(ה) קורט של חלתית. עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' קצ"ד דף פ"ח ע"ב וח"ב סי' קצ"ו דף ע"ח ע"ג על בהמו' שנמצא בבני מעיים בהרות אדומות מצד שאוכלות עשב שקורין בערבי כל"ך כו' דיש להכשיר בבהמות ישראל דלא דמי לחלתית עיין שם באריכות: