ש"ך על חושן משפט סז

►| ש"ך • על שולחן ערוך חושן משפט סז |◄

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

(א) אין שמיטת כספים. עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' ס"ד ובתשובת מהרשד"ם סי' ס"א ועיין בתשובת מהרשד"ם סי' ל' וסי' קפ"ו:

(ב) ואין לדקדק אחריהם. עיין בב"ח מ"ש בזה וסיים והנמנע ועושה ע"פ הדין תבא עליו ברכה:

סעיף ט

(ג) אבל. אם התנה עמו כו'. עיין לק' סי' רכ"ו סעיף כ"א גבי אונאה דלא מהני לשון זה שאני התם דלא ידע דאית ביה אונאה מה שאין כן הכא כן כתב הטור והסמ"ע שם ס"ק ל"ז וק"ל:

סעיף יב

(ד) ויש מי שאומר שאף היתר על המשכון. עיין בספר החנוך להרא"ה מצוה שמ"ח:

סעיף יח

(ה) וי"א דכותבין פרוזבול עיין בתשובת מבי"ט ח"א סי' פ"א:

סעיף יט

(ו) וה"ה שיכול למסור לב"ד חובותיו עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"א:

סעיף כח

(ז) שיש להם מלוה ביד אחרים עיין בתשובת מהרשד"ם סי' ס"א:

סעיף לא

(ח) כל זמן שהוא יכול לגבות החוב כותבין. עיין בסמ"ע מ"ש בזה ועיין בב"ח:

סעיף לב

(ט) והמאוח' פסול עיין בתשובות מהר"א ן' ששון סי' קמ"ה:

סעיף לג

(י) נאמן אדם לו' פרוזבול עיין במהרי"ק שורש נ"ב:

סעיף לו

(יא) מסבב עמו בדברים ועיין בב"ח מ"ש ליישב פירש"י דפי' אף יכול לתלות אותו שיאמר אעפ"כ ע"ש דהמיקל כרש"י ה"ז זריז ונשכר:

סעיף לז

(יב) מוציאין שטר. עיין לעיל סי' נ"ז ס"א:

סעיף לח

(יג) אם אין לו נכסים אינו נאמן הקשה הבע"ת דליהמן במגו דאי בעי מחיל ליה ותירץ דאה"נ אלא מיירי שמצד הטענה עצמו אינו נאמן ומיירי כגון שמכרו במעמד שלשתן שאינו יכול למחול כדלעיל סי' ס"ו סעיף כ"ט עכ"ד אבל אין לתרץ שאין בדעתו למחול ולהפסיד חובו כמו שתירצו הרא"ש והתוס' פ' ב' דכתובות ומביאים הב"י והב"ח גופיה לעיל ריש סי' מ"ז דהאי תירוץ ל"ש אלא כשהשטר ביד המלוה עדיין אבל כשמכרו ואינו תחת ידו ל"ש לו' כן וכן כ' ר' ירוחם סוף נתיב יו"ד להדיא דכשמכרו והוא ביד אחר אין לתרץ כן ומביאו ב"י לעיל ס"ס ס"ו והוא מדברי הרא"ש פ' הכותב שכתב שם וז"ל ואם אמרה שנפרעה אחר שמכרה נאמנת במגו שיכולה למחול ול"ד למלוה שאו' שטר אמנה שאינו נאמן במגו דאי בעי מחיל לפי שאינו רוצה למחול ולהפסיד חובו עכ"ל מיהו למ"ש לעיל סי' ס"ו סעיף י"א ס"ק ל"ד דכל טענות המבטלים השטר הרי הם מחילה א"כ ה"ה הכא אם אומר שלא היה לו פרוזבול הרי הוא כמוחל לו ולפי מ"ש שם סעיף כ"ט ס"ק צ"ד דאף במכרו במעמד שלשתן יכול למחול א"כ הכא בכל ענין נאמן המוכר רק שמשלם ללוקח מה שהפסיד לו מדיני דגרמי כל מה שהיה שוה השטר אם היה לו פרוזבול וכמ"ש לעיל סי' ס"ו ס"ק ל"ב ע"ש (ולקמן סי' פ"ו סעיף ה' ס"ק י"א כתבתי דבמלוה שאומר שטר אמנה גופיה אינו יכול למחול ואם כן אין צורך למה שחלקו הרא"ש ור' ירוחם בין מלוה למכרו בזה):

(יד) ואם יש לו נכסים כו'. דין זה אף שהוא מבעל התרומות והטור שכתבו רק דאם יש לו נכסים נאמן המוכר לחוב לעצמו ומשלם ללוקח שהרי הטעהו שמכר לו שטר שנמחל שעבודו בחזקת שהוא קיים עכ"ל לא נהירא לי דכיון שמכרו שוב אינו נאמן כיון דלית ליה מגו דאי בעי מחיל וכמ"ש לעיל ובפרט מה שנראה מהבעה"ת והט"ו שאינו משלם לו אלא דמים שקבל מחמת מקח טעות אינו נ"ל אלא דכיון שבא להפסיד בהודאתו אינו נאמן כלל ול"ד למלוה שאמר על שטר שבידו שהוא אמנה שהוא נאמן בדאי' ליה נכסי וכמ"ש לק' סי' פ"ו ס"ק ה' התם הא נתבאר טעמא כיון דאית ליה ללוה שני פסידא בגביה זו ה"ל חוב זה כמשעובדים דאין גובין במקום שיש בני חורין והלכך כיון שהשטר הוא שלו הוא נאמן מה שא"כ הכא שמכרו ויצא מתחת ידו לאו כל כמיניה לחוב ללוקח בהודאתו וכן מוכח מדברי הרשב"א פ"ק דגיטין שהבאתי לקמן סי' קכ"ו ס"ק ס"ג ואפי' להרא"ש שם היינו משום דהתם ליכא פסידא לזוכה משא"כ הכא שאינו מקבל רק דמים שנתן למוכר וכן בכל דוכתי דטענינן ללוקח פשיטא דהיינו אפי' המוכר אמר נגד זכות הלוקח לאו כל כמיניה וכדמשמע בכמה דוכתי וכ"כ ר' ירוחם במישרים ומהר"י ן' ל"ב ספר שני סי' ע' להדיא וז"ל הלוקח מן הלוקח אפי' שאמר גזלה היא בידי לאו כל הימנו לבטל זכותו של לוקח ע"כ הכא כן נ"ל ודו"ק: