רשב"ם על בראשית מא נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רשב"ם על בראשיתפרק מ"א • פסוק נ"ד |
א • ב • ד • ה • ז • ח • י • יב • יג • טו • טז • כא • כה • כח • כט • ל • לב • לד • לה • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • נ • נא • נד • נו • נז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"א, נ"ד:

וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃



'(נד). 'ובכל ארץ מצרים היה לחם: כי נתן יוסף אוכל בערים: