רשב"ם על בראשית כה

<< · רשב"ם על בראשית · כה · >>

(א). קטורה: לפי הפשט אין זו הגר:

(ו). הפילגשים: הגר וקטורה:
מתנות: ממון הרבה:
קדמה אל ארץ קדם: שיירשו בניו נחלותיו שיש לו שם:

(ח). בשיבה טובה: כנמו שאמר לו הקב"ה ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה, שלא אירע העינוי בימיו:

(יב). אשר ילדה הגר המצרית: כלומר אין זה בנו הנקרא על שם זרעו אלא בן שפחה, אבל ביצחק כתב לפנינו אלה תולדות יצחק בן אברהם, כיצד היה בנו, אברהם הוליד את יצחק כלומר זה הוא עיקר הולדתו של אברהם כמו פרץ הוליד את חצרון וגו':

(יז). ואלה שני חיי ישמעאל: ולפי הפשט לכבודו של אברהם הואיל ונתפרש שעת לידתו ואברהם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגד את ישמעאל וגם שעת מילתו כדכתיב וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה וגו', חזר עתה ופירש כל ימי חייו:

(יח). על פי כל אחיו נפל: שכן, כדכתיב על פני כל אחיו ישכן:

== פרשת תולדות ==

(יט). אברהם הוליד את יצחק: לפי פשוטו של מקרא לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית, אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו גמורה כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע וכן בדברי הימים לאחר שכתוב כי בני אברהם היו יצחק וישמעאל ובני קטורה חוזר וכותב סתם ויולד אברהם את יצחק:

(כ). בן ארבעים שנה: וכתב בן ששים שנה בלדת אותם, משני הפסוקים הללו למדנו שהיתה עקרה עשרים שנה:

(כא). ויעתר: רבוי דברים כדכתיב העתרתם עלי דבריכם:
לנכח: בשביל:

(כב). ויתרוצצו: לשון רץ לקראת רץ שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים וכן מן קם מתקוממים מן לן מתלוננים אבל מלשון רצץ עזב דלים היה לו לומר ויתרצצו כמו בטרם יתנגפו רגליכם:
לדרוש את ה': אל הנביאים שבאותן הימים כדכתיב לדרוש את ה' מאתו, וכתיב כי יבא אלי העם לדרוש את ה':

(כג). ויאמר ה' לה: על ידי נביא:
שני גוים: אל תיראי כי צער העיבור שלך בשביל ששני תאומים יש בבטנך שמרובה צער העיבור של שנים מעיבור אחד:
ושני לאומים: מלכיות כדכתיב מלכי ארץ וכל לאומים, כפל לשון הוא, אבל לאומים הוא עמים, ומתוך שהנביא התחיל לומר לה גמר ופירש לה כל העתידות:
ורב יעבוד צעיר: ולכך אהבה את יעקב שאהבו הקב"ה וכדכתיב ואהב את יעקב:

(כד). והנה תומים: בכל דבר חידוש רגיל לומר כן, וכן ויהי בבקר והנה היא לאה כי עד עתה היה סבור שהיא רחל וכן ויקץ פרעה והנה חלום כי לא היה סבור שהיה חלום עד שניעור משנתו:

(כה). אדמוני: רוש ב"ל:
כאדרת שער: שלובשים התועים:
ויקראו כל העולם שמו עשו: אדם עשוי ונגמר שהיה בעל שער:

(כז). יודע ציד: לצוד ציד להביא:
יושב אהלים: רועה צאן אבין כמו שפירשתי אצל יושב אהל ומקנה:

(כח). כי ציד בפיו: פשוטו כתרגומו:
אוהבת את יעקב: שהיתה מכרת בתומתו וגם ממה שאמר הקב"ה ורב יעבוד צעיר, והוצרך להקדים כאן אהבת יצחק לעשו ורבקה את יעקב להודיע מה שכתב לפנינו יצחק רצה לברך עשו ורבקה הערימה לברך את יעקב:

(ל.) מן האדום האדום הזה: דרך אדם הממהר לשאול דבר מחבירו כופל את דבריו וזה שהיה עיף ורעב הרי הוא כאומר תן לי מהרה לאכול:
על כן קרא שמו אדום: הוא אדמוני ונתאוה לאכול אדום ובשביל רעבתנותו מכר בכורתו ולשם בזיון קרא לו כן שבשביל מאכל אדום מכר בכורתו:

(לא). מכרה כיום: כלומר לאלתר מיד מכור לי חלק בכורתך הראוי לך בממון אבי בממון שאתן לך ואחר כך אתן לך המאכל לעדות ולקיום כדרך שמצינו ויאכלו שם על הגל לקיום ברית בין לבן ליעקב:

(לב). הנה אנכי הולך למות: בכל יום אני הולך לצוד חיות ביערים המצויים שם דובים ואריות וחיות רעות ואני מסוכן למות למה זה לי להמתין חלק בכורה לאחר מיתת אבינו, כך פירש אבי הרב ר' מאיר מ"כ, וזהו ויבז עשו את הבכורה:

(לג). וימכור את בכורתו: בדמים ואחר כן ויעקב נתן לעשו וגו' כמנהג בני אדם לקיום דבר:

(לד). ויבז עשו: לפי שלסוף נתחרט על כך כדכתיב את בכורתי לקח לכן הקדים כאן להודיע שטותו, עתה בשעת אכילה ביזה את הבכורה אבל לבסוף היה מתחרט:
ויבז: כמו ויבזה מן דבר ה' בזה כמו ויקן מן קנה: