רש"ש על המשנה/שבת/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת שבת פרק טז

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת שבת · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

ברע"ב ד"ה למבוי שאינו מפולש שי"ל ג' מחיצות ולחי כו' [כ"ה בפי' הרמב"ם] וקצרו במקום שהו"ל להאריך דהא קשה דאפילו אוכלין ומשקין נמי עי' לקמן בגמ' (קי"ז) בתוס' ד"ה ועוד ובמהרש"א וה"ל לבאר דס"ל כר"א דבעינן ב' לחייב בעלמא רק דבכה"ג בחד לחי סגי וכדמסיק בגמרא: שם בתוי"ט בסד"ה מצילין כו' וטעמא דלא שרינן להציל מידי אחרינא מפורש כו'. במחכ"ת ל"ד דהכא דמיירי למבוי שאינו מעורב הטעם פשוט משום דלא עירבו. וגם לפי המסקנא בגמרא (קי"ז ב') דאתיא כר"א דבעינן בעלמא ב' לחיין. מחוסר גם כן עוד לחי הב':