רש"ש על המשנה/נדה/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת נדה פרק ט

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת נדה · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ב[עריכה]

ר' יוסי מטהר. עיין בהרע"ב ותוי"ט דפי' דאפי' ברישא נמי מטהר לכתחלה. וכ"נ מלשון רש"י אבל התוס' לעיל (יד ב') כ' דלפי' ר"ח לא קאי ארישא. ובב"ב (סא ב') בתד"ה ל"צ נסתפקו בכה"ג:


ג[עריכה]

במשנה ג' נשים שלבשו חלוק אחד כו' כולן טמאות. לכאורה קשה הא קי"ל דאין מחזיקין טומאה ממקום למקום. עי' בפ"ט דטהרות מ"ט נמצא בגג המעטן טהור ובתו"ח שם ולעיל (ד') בפלוגתת ריו"ח ור"ל. ולכאורה הייתי ר"ל דע"כ ל"א א"מ טומאה ממל"מ אלא דוקא אם מקום שנמצא טמא ממ"נ לכן תולין הקלקלה במקולקל. אבל היכא די"ל אדרבה זה המקום שנמצא בו טהור והמאורע נתהוה במקום הראשון כמו הכא בכתם לא תלינן אותה על מקום מציאתה. ועי' לעיל (נ"ח סע"א) ובתוס' שם מה שהביאו מפרק המדיר: שם ישבו על ספסל של אבן כו' ר"נ מטהר. מסדור לשון המשנה היה משמע דלא מטהר אלא בג' נשים דניתוסף לזה עוד ספק מאיזו אשה בא. אבל מסיום דבריו כל שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים ל"מ כן. וכן מהא דשמואל בר"פ דלעיל בדקה קרקע כו' טהורה דמוקי ליה ר"א שם כוותיה מוכח דאפי' באשה יחידה נמי מטהר:


ד[עריכה]

במשנה בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה כו'. הא"ר הקשה מדוע לא תני הכא נמי בדקו שתים ומצאו טמאות כו' כדתני במשנה הסמוכה לקמן כו' ע"ש. ול"נ דלק"מ דהכא כיון דתני דשתים תולין באחת. ממילא וכש"כ דאחת תולה בשתים. משא"כ לקמן אשמעי' רבותא דאפי' שתים תולין באחת. ועוד הכא דלא שייך למיתני שלשתן ומצאו טמאות כולן טמאות דפשיטא להכי לא תני נמי שתים ומצאו טמאות. משא"כ לקמן דאיצטריך לאשמעינן שלשתן ומצאו טהורות כולן טמאות אפי' לרבנן דפליגי בגל. לא רצה לדלג ותנא נמי שתים:


ז[עריכה]

ברע"ב ד"ה שלא טעם כו' כל אותו הלילה כו' ועי' פי' הרמב"ם ובחבורו. וכ"ע הה"מ שבגמ' (סג) נתבאר כל הבבא. ואנכי תמה. א) דנראה דפסק כדס"ד דר"פ. ורבא דחייה. ב) מה שהצריך שיהא ישן מחצות הלילה עד הבקר. ובגמ' משמע דלא בעינן אלא שרגע חצות הלילה יעבור עליו בשינה. עי' ברכות (ג' ב') מעולם ל"ע עלי חצות לילה בשינה. ועמש"כ בס"ד שם (כו ב') בד"ה איבע"ל. ג) מש"כ דרק עד ג' שעות ביום כו'. ובגמ' משמע דשיעור הפרק ששנה הוא בכדי רוב דבורו של ג"ש. אבל כל שלא שנה כשיעור הזה אפי' כל היום נקרא רוק תפל. וע"כ גי' ופירושים אחרים ה"ל בסוגיא זו והה"מ לא העיר מאומה בזה: