רש"ש על המשנה/טהרות/י
רש"ש על המשנה מסכת טהרות פרק י
<< · רש"ש על המשנה · מסכת טהרות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ב
[עריכה]וכן התינוקות שביניהן. עי' בא"ר שכ' שהן טמאים מפני שנשים נדות מנשקות אותן ונאמנים הבדדים לומר לא נגענו בהם. ולכאורה תימה הא אפי' נגעו בהן הלא הם אינם אלא ראשונים ואדם וכלים א"מ אלא מאה"ט. וי"ל דכוונתו לחשש דנגעו בהם בידיהם: תוי"ט ד"ה נאמנים. והרמב"ם לא הצריך כו'. לכאורה מסיפא דקתני עד כדי שיהא רואן מוכח כהר"ש והרע"ב. וי"ל דהתם משום חשש דלמא נגעו בע"ה חבריהם וכר"ש דר"פ. או הסיטו דבר המטמא בהיסט וכר' יוסי שם. אבל לנגיעה כי הכא ודפ' דלעיל מ"ח נאמנים אף בלא עמידת חבר:
ה
[עריכה]ברע"ב ד"ה נפלו ממנו ענבים ודרכן כו' ונטמאו בידיו טמאים כו'. וצ"ל דהיינו בידים תחילות וכפי' הא"נ במ"ד. דאי בסתם ידים אפי' יותר מכביצה ה"ל שלישי ואינו מטמא משקה. ודברי התוי"ט בד"ה במקום המופנה שכ' דענבים נמי היו מתטמאים. לא דייקי. דמאי הוה דמתטמאי הא לא יהיו אלא שלישי. והכי הל"ל דטפה ראשונה שיצאה מן הענבים והענבים שנטמאו עדיין בשלמותן טמאוה: שם ד"ה כביצה מכוון. נמצא דאין טומאה לטפה זו אלא כו'. ואין זה סותר למש"כ לעיל ברפ"ג דפרחה טומאתו כשנשתנה. דהתם נשתנה ממש דהאוכל נימוח ונעשה משקה. אבל הכא אף קודם שיצאו מן הענבים הוו יין אלא שנבלעים או שנפקדים בהם למר כדא"ל ולמר כדא"ל בפסחים (לג ב') ע"ש. והרע"ב סתם כמ"ד מיבלע בליעי. אבל הרמב"ם פסק בפ"ט מהל' ט"א ה"ב ובפי"ב מהל' תרומות הי"א ובפ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ז כמ"ד מיפקד פקידי וא"כ אין להם טומאה כלל: תוי"ט ד"ה טהור. העתיק דברי הראב"ד אדהכא שאין להם מקום. אבל הוא קאי אסיפא ודרכן כו' כביצה מכוון טהור. על זה התנה והוא שלא נגע (ר"ל בידיו בשעת הדריכה) במשקה. וכן הבין הכ"מ בכוונתו ע"ש:
ז
[עריכה]בהרע"ב ד"ה באחרונה. ואפי' היה מן הבור כו'. לרווחא דמלתא כתב כן דעיקר הטעם הוא דאין מחזיקין ממקום למקום. דמה יענה בהא דאם זולף במחץ ונמצא שרץ אף בראשונה כולן טהורות: תוי"ט צל"ע כו'. ועי' בתו"ח. אבל מ"מ קשה בבדק ולא כסה איך מחזיקינן ממקום למקום. וי"ל כיון דמזמן לזמן מחזיקינן א"כ יש לנו למיחש דלאחר שבדק (תיקף) [תיכף] בשעת מילוי. כבר היה בה השרץ. ואם א"א שיבוא לה ממקום אחר נאמר שבא אליה מן הבור. אבל לפמש"כ לעיל פ"ה מ"ז אף מזמן לזמן לא ה"ל להחזיק בכה"ג וצ"ע: סליק מסכת טהרות. בעזרת יוצר המאורות